יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 62, ספר יחזקאל, פרק יב, א-ה

 

א וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ ב בֶּן־אָדָ֕ם בְּת֥וֹךְ בֵּית־הַמֶּ֖רִי אַתָּ֣ה יֹשֵׁ֑ב אֲשֶׁ֣ר עֵינַיִם֩ לָהֶ֨ם לִרְא֜וֹת וְלֹ֣א רָא֗וּ אָזְנַ֨יִם לָהֶ֤ם לִשְׁמֹ֨עַ֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽם׃ ג וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ כְּלֵ֣י גוֹלָ֔ה וּגְלֵ֥ה יוֹמָ֖ם לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְגָלִ֨יתָ מִמְּקֽוֹמְךָ֜ אֶל־מָק֤וֹם אַחֵר֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם אוּלַ֣י יִרְא֔וּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽמָּה׃ ד וְהֽוֹצֵאתָ֨ כֵלֶ֜יךָ כִּכְלֵ֥י גוֹלָ֛ה יוֹמָ֖ם לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְאַתָּ֗ה תֵּצֵ֤א בָעֶ֨רֶב֙ לְעֵ֣ינֵיהֶ֔ם כְּמֽוֹצָאֵ֖י גּוֹלָֽה׃ ה לְעֵֽינֵיהֶ֖ם חֲתָר־לְךָ֣ בַקִּ֑יר וְהֽוֹצֵאתָ֖ בּֽוֹ׃

 

֍              ֍               ֍

 

פרק יב (א) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.

(ב) בֶּן אָדָם, בְּתוֹךְ בֵּית הַמֶּרִי אַתָּה יֹשֵׁב – יושב אתה בין בני אדם הממרים בזדון את פי ה', כי מי שאינו מוכן כלל בטבעו להכיר את ניסי ה' ונפלאותיו, הרי הוא כעיור שלא ראה מאורות, אך בני אדם אלו, אֲשֶׁר עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת, כי מטבעם הם מוכנים לכך, וְלֹא רָאוּ, ואפילו אם לא היו רואים בעצמם, הרי אָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ את דברי הנביאים, וְלֹא שָׁמֵעוּ, הרי הטעם לכך אינו מצד סכלות וכדומה, אלא רק כִּי בֵּית מְרִי הֵם.

(ג) וְאַתָּה בֶן אָדָם, עשה לפניהם מעשים כדי שיראו בעיניהם את העתיד לבוא עליהם, והסבר להם את הנמשל של מעשיך כדי שישמעו את הדברים, עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה – כלים שדרך בני אדם לקחת כשהם גולים, כמו כלי לשתות וכלי ללוש בו בצק, וּגְלֵה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם – ותגלה ליום אחד בפני ישראל, והגלות תהיה בתוך העיר, ממקום למקום. וְגָלִיתָ מִמְּקוֹמְךָ פעם שניה, וגלות זו תהיה אֶל מָקוֹם אַחֵר – לעיר אחרת, לְעֵינֵיהֶם, וזה יהיה סימן לשתי הגלויות שכבר גלו ישראל [והיינו גלות יהויקים, שהיתה בשנה השביעית למלכות נבוכדנצר, וגלות יכניה שהיתה בשנה השמינית למלכותו], אוּלַי יִרְאוּ כִּי בֵּית מְרִי הֵמָּה.

(ד) ועתה יעשה סימן אל הגלות השלישית, וְהוֹצֵאתָ כֵלֶיךָ כִּכְלֵי גוֹלָה יוֹמָם לְעֵינֵיהֶם – ביום, לעיני ישראל, תעשה עצמך כמתכונן לצאת לגלות קבועה שלא על מנת לשוב, כאדם המוציא את כל כליו מהמקום, וזה סימן לגלות האחרונה שבה לא ישארו עוד בירושלים, ובנוסף לכך, וְאַתָּה תֵּצֵא בָעֶרֶב לְעֵינֵיהֶם כְּמוֹצָאֵי גּוֹלָה, כלומר, תצא בערב, בהחבא, כדרך שיוצא לגלות פרטית מי שרוצה לברוח מהגלות הכללית, וזה סימן לצדקיהו מלך יהודה, שלאחר שכל העם היו מוכנים לגלות לבבל, רצה לברוח לצד אחר ולצאת לערבות יריחו.

(ה) וכדי שיהיה הדבר דומה למעשיו של צדקיהו, שברח בסתר, ציוה ה' על יחזקאל שלא יצא דרך שער העיר, אלא לְעֵינֵיהֶם חֲתָר לְךָ בַקִּיר, וְהוֹצֵאתָ בּוֹ.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)