יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 71, מסכת יבמות, פרק שישי

משנה
משנתנו ממשיכה לדון בענין נשים הפסולות לכהנים: כֹֻהֵן הֶדְיוֹט ]וכל שכן כהן גדול[, לֹא יִ שָא אֶת הָאַיְלוֹנִית אשה שאינה –
יכולה ללדת, אֶלָֻא אִם כֵֻן יֵ שׁ לוֹׁ אִ שָה נוספת וֻבָנִים, ובגמרא יבואר הטעם לכך. רַבִֻי יְהוֻדָה אוֹמֵר, אַף עַׁל פִֻׁי שֶיֵֻ שׁ לוֹׁ אִ שָה
וֻבָנִים, לֹא יִ שָא אֶת הָאַיְלוֹנִׁית, כיון שֶהִיא 'זוֹנָה' הָאֲמוֻרָה בַֻתֻוֹרָה, וַחֲכָמִים חולקים ואוֹמְרִים, אֵין 'זוֹנָה' אֶלָֻא גִֻיֹֻרֶת, וְׁשפחה
מְ שֺחְרֶרֶת שֶנִֻבְעֲלָה בְֻעִילַת זְנוֻת, אׁבל אילונית מותרת לכהונה.

גמרא
שנינו במשנה, 'כֹֻהֵן הֶדְיוֹט לֹא יִ שָא אֶת הָאַיְלוֹנִית' וְכוֻ'. תמהה הגמרא, מַאי טַׁעְמָא מה הטעם שאסור לכהן לישא אשה –
שאינה יכולה ללדת, הרי זהו מִ שוֻם שהוא מבטל בכך מצוות פְֻרִיָֻה וֻרְבִיָֻה, ולכן אם יש לו אשה אחרת ובנים, מותר לו
לישא איילונית, ואם כן לֹא שְנָא כֹֻהֵן וְלֹא שְנָא יִ שרָאֵל הרי אין חילוק בין כהן לבין ישראל, וגם לישראל אסור לישא –
אשה שאינה יכולה ללדת, אם אין לו אשה ובנים.
מתרצת הגמרא, אֶלָֻא הטעם שנקטה המשנה דוגמא של כהן הדיוט, מִ שוֻם דְֻקָא בָֻעֵי לְמִיתְנֵי כיון שרצתה המשנה להביא –
את המשך הדברים, 'רַבִֻי יְהוֻדָה אוֹמֵׁר, אַף עַׁל פִֻׁי שֶיֵֻ שׁ לוֹׁ אִ שָה וֻבָנִים לֹא יִ שָאֶנָֻה, שֶהִיא זוֹנָה הָאֲמוֻרָה בַֻתֻוֹרָה', ודין זה שייך
רק בכהן, דְֻאַזֻוֹנָה שהרי על איסור זונה כֹֻהֲנִים הוֻא דְמִיפַקְֻדֵי רק כהנים מצווים, אֲבָל יִ שרָאֵל לֹא מִיפַקְֻדֵי אך ישראל – – –
אינו מצווה בכך, ורשאי לישאנה, מִ שוֻם הֲכִי תַֻנָֻא לכך שנה ברֵי שָא 'כֹֻהֵן', אך באמת גם ישראל אסור לישא איילונית אם –
אין לו אשה ובנים.
מביאה הגמרא ברייתא בענין זה: תַֻנְיָא שנינו בברייתא, רַבִֻי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, פָֻנוֻי הַבָֻא עַל הַפְֻנוֻׁיָה שֶלֹֻא לְ שֵם אִי שוֻת, עֲ שָאָהֻׁ –
זוֹנָה, ופסלה לכהונה. אָמַר רַב עַמְרָם, אֵין הֲלָכָה כְֻרַבִֻי אֶלְעָזָר, אׁלא פנוי כשר הבא על פנויה לא פסלה לכהונה, ורק ביאת
איסור פוסלת אותה לכהונה.

משנה
משנתנו עוסקת בדיני פריה ורביה של כל אדם מישראל: לֹא יְבַטֵֻׁל אָדָם מִפְֻרִיָֻה וֻרְבִיָֻה, אֶלָֻא אִם כֵֻן כבר יֵ שׁ לוֹׁ בָֻנִים, ולכן
אם אין לו אשה, חייב לישא אשה כדי לקיים מצוות פריה ורביה, ובמה מתקיימת מצוה זו, בֵֻית שַמַֻאי אוֹמְרִים, כשיהיו לו
שְנֵי זְכָרִים, שכך מצאנו במשה רבינו, שפירש מן האשה לאחר שהיו לו שני בנים ]ובית הלל סוברים שאין זו ראיה, לפי
ששם עשה כן על פי ציווי ה'[. וֻבֵית הִׁלֵֻל אוֹמְרִים, עד שיהיו לו זָכָר וֻנְקֵבָה, שֶנֶֻאֱמַר )בראשית ה ב( 'זָכָר וֻנְקֵבָה בְֻרָאָם', הרי
שכך הוא קיומו של עולם ]ובית שמאי סוברים שאין זו ראיה, כיון שאם לא היתה חוה בעולם, לא היה העולם יכול
להתחיל את קיומו[.
כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי הלכות ביום'
נָ שָא אִ שָה, וְ שָהָה עִמָֻהֻׁ עֶ שֶר שָנִים וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹׁ רַ שַאי לִיבָֻטֵל ממצוות פריה ורביה, אלא עליו לישא אשה אחרת. גֵֻרְ שָה,
מֺתֶֻרֶת לְהִנָֻ שֵׁא לְאַחֵר, אף שאין לו בנים, ואין השני צריך לחשוש שמא היא אשה שאינה ראויה ללדת, וְרַ שַאי הַ שֵנִי לִ שְהוֹת
עִמָֻהֻׁ עֶ שֶר שָנִים, ורק אם שהתה אצלו גם כן עשר שנים ולא ילדה, עליו לישא אחרת. וְאִם הִפִֻילָה, מוֹנֶה את אותם עשר
שנים מִ שָעָה שֶהִפִֻילָה.

גמרא
שנינו במשנה, 'לא יבטל אדם מפריה ורביה, אלא אם כן יש לו בנים'. הגמרא מבארת שמלבד מצוות פריה ורביה יש טעם
נוסף שעל האדם לישא אשה: אָמַר רַב נַחְמָן, אָמַר שְמוֻאֵל, אַף עַׁל פִֻׁי שֶיֵֻ שׁ לוֹׁ לָאָדָם כַֻמָֻה בָֻנִים, מכל מקום אָסוֻר לו לַעֲמֹד
בְֻלֹא אִ שָה, מפני שעל ידי זה בא לידי הרהורי עבירה, שֶנֶֻאֱמַר )בראשית ב יח( 'לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדֻוֹ', ויכול לישא
אפילו אשה שאינה ראויה ללדת.
הגמרא מביאה נידונים נוספים בענין מצוות פריה ורביה: אִיתְֻמַר נאמרה מחלוקת זו בבית המדרש, הָיוֻׁ לוֹׁ לאדם בָֻנִים –
בְֻכוֻתִיֻוֻתוֹׁ בגויותו, וְנִתְגַֻיֵֻיר, רַבִֻי יוֹחָנָן אָמַר, קִיֵֻם פְֻרִיָֻה וֻרְבִיָֻה. רֵי שׁ לְקִי שׁ אָמַר, לֹא קִיֵֻם פְֻרִיָֻה וֻרְבִיָֻה. –
מחלוקת נוספת בענין דומה: הָיוֻׁ לוֹׁ בָֻנִים בְֻכוֻתִיֻוֻתוֹ, וְנִתְגַֻיֵֻיר, ונולדו לו בנים ישראלים לאחר מכן, רַבִֻי יוֹחָנָן אָמַר, אֵין לוֹׁ
בְֻכוֹר לְנַחֲלָה אין הבן הראשון שנולד לו לאחר הגירות נחשב כ'בכור' לענין ירושת פי שנים, אלא כל האחים מקבלים –
חלק שוה. וְרֵי ש לָׁקִי שׁ אָמַר, יֵ שׁ לו בְֻכוֹר לְנַחֲלָה, כיון שהבנים שנולדו לו בגויותו אינם מתייחסים אליו עתה כלל, והבן
הראשון שנולד לו לאחר שהתגייר נחשב כיהודי.
פוסקת הגמרא את ההלכה במחלוקות אלו: וְהִילְכְתָא וההלכה היא כְֻרַבִֻי יוֹחָנָן, שהבנים שהיו לאדם בגויותו מועילים לו –
לקיום מצוות פריה ורביה, וכן במחלוקת השניה, שאם היו לו בנים בגויותו אין לו בכור לנחלה.

אָמַר רַׁבִֻי אַבָֻא, אף על פי שנחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בדין בנים שהיו לו בגויותו, אם קיים בכך מצוות פריה ורביה,
הַכֹֻל מוֹדִים בְֻעֶבֶד, שֶאֵין לוֹׁ חַיִיס אין לו יחוס כלל, שֶׁנֶֻאֱמַר בדברי אברהם אבינו לישמעאל ואליעזר עבדו )בראשית כב ה( –
' שְבוֻׁ לָֻכֶם פֹֻה עִם הַחֲמוֹר', ללמד שהעבדים הם עַם הַדֻוֹמֶה לַחֲמוֹר, שאין להם יחוס כלל, ולכן אם היו לעבד בנים,
והשתחרר, לא קיים מצוות פריה ורביה, ועליו לישא אשה ולהוליד בנים.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?