יום שישי
י' כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 73, מסכת יבמות, פרק שישי

הגמרא מביאה דרשה נוספת על פסוק זה: תָּנוּ רַבָּנָן – שנו חכמים בברייתא, הָאוֹהֵב אֶת אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, וְהַמְכַבְּדָהּ יוֹתֵר מִגּוּפוֹ, כיון שכבוד האשה נצרך וחשוב לה יותר מכבוד האיש, וְהַמַּדְרִיךְ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וְהַמַּשִּׂיאָן סָמוּךְ לְפִרְקָן, ובכך הוא גורם להם שלא יחטאו, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר 'וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וְגוֹ' וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא'.

תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, הָאוֹהֵב אֶת שְׁכֵינָיו, וְהַמְקָרֵב אֶת קְרוֹבָיו, וְהַנּוֹשֵׂא אֶת בַּת אֲחוֹתוֹ, שמתוך שהיא קרובתו הוא אוהבה יותר [ונקט בת אחותו ולא בת אחיו, כיון שאדם אוהב  את אחותו יותר מאת אחיו, ומתוך כך שאשתו היא בת אחותו הרי הוא מחבבה יותר], וְהַמַּלְוֶה סֶלַע לְעָנִי בִּשְׁעַת דָּחְקוֹ, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (ישעיה נח ז,ט) 'הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת. כִּי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם', 'אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה'.

™˜הסוגיא הבאה עוסקת בנשים שמותר או אפילו חובה לגרשן: אָמַר רַב, אִשָּׁה רָעָה בדעותיה, בעלה חַיָּב לְגָרְשָׁהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב י) 'גָּרֵשׁ לֵץ וְיֵצֵא מָדוֹן'.

שנינו במשנה, נָשָׂא אִשָּׁה וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים ולא ילדה, אינו רשאי ליבטל' וְכוּ'. מביאה הגמרא ברייתא בענין זה: תָּנוּ רַבָּנָן בברייתא, נָשָׂא האדם אִשָּׁה, וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים וְלֹא יָלְדָה, אֵינוֹ רַשַּׁאי לִיבָּטֵל ממצוות פריה ורביה, וְלכן יוֹצִיא – יגרשנה, וְיִתֵּן לה כְּתוּבָּה, והטעם שעליו לגרשה הוא שֶׁמָּא לֹא זָכָה לִבָּנוֹת מִמֶּנָּה, ויזכה להוליד מאשה אחרת, אבל אינה מפסידה כתובתה, כיון שאין ראיה שהמניעה היא ממנה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה גמורה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר –  יש לכך רמז בתורה, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית טז ג) 'וַתִּקַּח שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם אֶת הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחָתָהּ, מִקֵּץ עֶשֶׂר שָׁנִים לְשֶׁבֶת אַבְרָם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַתִּתֵּן אֹתָהּ לְאַבְרָם אִישָׁהּ לוֹ לְאִשָּׁה', הרי שלאחר עשר שנים נשא אברם אשה נוספת. ואמנם יש ללמוד מפסוק זה דין נוסף, שהרי שנים רבות היו אברהם ושרה בפדן ארם ולא נשא אברהם אשה נוספת, לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין יְשִׁיבַת חוּץ לָאָרֶץ עוֹלָה לוֹ מִן הַמִּנְיָן של עשר שנים אלו, שמא עוון ישיבתם בחוץ לארץ גורם להם שלא להוליד, ורק לאחר שעלו לארץ ישראל ועברו עליהם עשר שנים שלא הולידו, צריך האיש לישא אשה אחרת.

כיון שאנו רואים שאין ישיבת חוץ לארץ מן המנין, כיון שאנו תולים את מניעת ההריון בכל דבר שניתן לתלותו, לְפִיכָךְ אם הָיָה הוּא חוֹלֶה, אוֹ הִיא חוֹלָה, אוֹ שהיו שְׁנֵיהֶן חֲבוּשִׁין בְּבֵית הָאֲסוּרִים, אֵין אותו זמן של חולי או מאסר עוֹלֶה לָהֶן מִן הַמִּנְיָן של עשר שנים [ואפילו אם היו שניהם יחד חבושים בבית האסורים, כיון שאין דרך לשמש בבית האסורים, אין זמן זה עולה מן המנין].

אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ [-בנו] דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שֵׁילַת, מִשְּׁמֵיהּ [-משמו] דְּרַב, לֹא שָׁנוּ דין זה, שממתינים עשר שנים, אֶלָּא בְּדוֹרוֹת רִאשׁוֹנִים, שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶם מְרֻבּוֹת, ולכן המתין אברהם אבינו עשר שנים אחרי שהיה בארץ ישראל, אֲבָל דּוֹרוֹת אַחֲרוֹנִים, שֶׁשְּׁנוֹתֵיהֶן מוּעָטוֹת, אין ממתינים אלא שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה, כְּנֶגֶד הזמן הראוי לשְׁלֹשָׁה עִבּוּרִין, ואם לא ילדה בתוך זמן זה, מגרשה ונושא אחרת. אָמַר רָבָא, אָמַר רַב נַחְמָן, הזמן שיש להמתין בדורות אלו הוא שָׁלֹשׁ שָׁנִים, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ פְּקִידוֹת – שלשה ימי ראש השנה, שבהם עשוי האדם להיפקד בבנים בגזירת ה', ואם עברו שלש שנים ולא נפקד, יגרש וישא אחרת. ומוכיחה הגמרא שבראש השנה הוא זמן הפקידה בבנים, דְּאָמַר מַר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה, וְנפקדה רָחֵל, וְנפקדה חַנָּה.

מביאה הגמרא את דעת החולק על כללים אלו: אָמַר רָבָא, לֵיתַנְהוּ לְהַנֵּי כְּלָלֵי – אין הלכה ככללים אלו, שבזמן הזה ממתינים רק שנתיים וחצי או שלש שנים, אלא גם בזמן הזה יש להמתין עשר שנים, והראיה לכך, מִכְדִי מַתְנִיתִין מַאן תִּקֵן – וכי מי הוא שסידר את המשניות, רַבִּי – רבי יהודה הנשיא, וְהָא בְּיוֹמֵי רַבִּי דְּאִימְעוּט שְׁנֵי – והרי כבר בימי רבי התמעטו שנותיהם של בני האדם, דִּכְתִיב – שהרי כך נאמר בספר תהילים (צ י) 'יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ' וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה', והרי לא שינה רבי את ההלכה מחמת כן, והרי זו ראיה שגם בדורות אלו יש להמתין עשר שנים.

 

 

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?