כ לָכֵ֞ן כֹּֽה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֤י אֶל־כִּסְּתֽוֹתֵיכֶ֨נָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַ֠תֵּנָה מְצֹֽדְד֨וֹת שָׁ֤ם אֶת־הַנְּפָשׁוֹת֙ לְפֹ֣רְח֔וֹת וְקָֽרַעְתִּ֣י אֹתָ֔ם מֵעַ֖ל זְרוֹעֹֽתֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּחְתִּי֙ אֶת־הַנְּפָשׁ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם מְצֹֽדְד֥וֹת אֶת־נְפָשִׁ֖ים לְפֹֽרְחֹֽת׃ כא וְקָֽרַעְתִּ֞י אֶת־מִסְפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וְלֹֽא־יִהְי֥וּ ע֛וֹד בְּיֶדְכֶ֖ן לִמְצוּדָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ן כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ כב יַ֣עַן הַכְא֤וֹת לֵב־צַדִּיק֙ שֶׁ֔קֶר וַֽאֲנִ֖י לֹ֣א הִכְאַבְתִּ֑יו וּלְחַזֵּק֙ יְדֵ֣י רָשָׁ֔ע לְבִלְתִּי־שׁ֛וּב מִדַּרְכּ֥וֹ הָרָ֖ע לְהַֽחֲיֹתֽוֹ׃ כג לָכֵ֗ן שָׁ֚וְא לֹ֣א תֶֽחֱזֶ֔ינָה וְקֶ֖סֶם לֹֽא־תִקְסַ֣מְנָה ע֑וֹד וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וִֽידַעְתֶּ֖ן כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
֍ ֍ ֍
(כ) לָכֵן, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, הִנְנִי אֶל כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה שעל ידיכן, אֲשֶׁר אַתֵּנָה מְצֹדְדוֹת [-לוכדות] שָׁם אֶת הַנְּפָשׁוֹת של ישראל לְפֹרְחוֹת – להפריח מהם את נפשם לגיהנם, וְקָרַעְתִּי אֹתָם מֵעַל זְרוֹעֹתֵיכֶם, וְשִׁלַּחְתִּי אֶת הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר אַתֶּם מְצֹדְדוֹת אֶת נְפָשִׁים לְפֹרְחֹת, כלומר, אשלח לחופשי את אותן נפשות שלכדתן להיות שבויים ביד כוחות הטומאה, שכוחות אלו הן 'נפשים לפורחות', כלומר, הם הנפש של השדים והמזיקים הפורחים באויר.
(כא) ונגד מספחות הראש אומר, וְקָרַעְתִּי אֶת מִסְפְּחֹתֵיכֶם, וְהִצַּלְתִּי בכך אֶת עַמִּי מִיֶּדְכֶן, שלא תטעו אותן באמונות כוזבות, וְלֹא יִהְיוּ עוֹד בְּיֶדְכֶן לִמְצוּדָה, וִידַעְתֶּן כִּי אֲנִי ה'.
(כב) יַעַן הַכְאוֹת לֵב צַדִּיק שֶׁקֶר – כיון שהכאבתם והעצבתם את לב הצדיק בדברי שקר, לומר לו שתבוא עליו הרעה, וַאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּיו, כי שקר היה בפיכם. וּלְחַזֵּק יְדֵי רָשָׁע לנבא אליו דברים טובים, ולגרום לו בכך לְבִלְתִּי שׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָע לְהַחֲיֹתוֹ.
(כג) לָכֵן עונשכן יהיה ששָׁוְא לֹא תֶחֱזֶינָה, וְקֶסֶם לֹא תִקְסַמְנָה עוֹד, כי לא תחיינה, וְהִצַּלְתִּי אֶת עַמִּי מִיֶּדְכֶן, וִידַעְתֶּן כִּי אֲנִי ה'.
