שיעור 8, ספר דניאל, פרק ב, ד-ו

ד וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָֽלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א לְעַבְדָ֖ךְ וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא׃ ה עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר לְכַשְׂדָּאֵ֔י מִלְּתָ֖ה מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֨נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָֽתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן׃ ו וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֹ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַֽחֲוֹֽנִי׃

(ד) וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית, כלומר, כיון שהכשדים ילידי הארץ היו בקיאים ביותר בשפה הארמית, היו הם הראשונים לענות למלך, והם היו סבורים שבאמת זוכר נבוכדנצר את החלום, אלא שאינו רוצה לומר אותו, וחשבו שמא זהו מחמת שנראה לו שהחלום מורה על דבר רע שעתיד לבוא עליו, ולכן הקדימו ואמרו מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי – יחיה המלך לעולם, ואין לו לחשוש מחלום רע, ועוד חשבו שמא רוצה הוא לנסותם, לראות אם יידעו את החלום ופתרונו, ועל כך אמרו לו, אֱמַר חֶלְמָא לְעַבְדָךְ – תאמר את החלום עצמו לעבדיך האחרים, ולא לנו, וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא – ואנו נאמר לך את פתרון החלום, וכוונתם היתה שביכולתם לדעת מה היא הגזירה שנגזרה על המלך, אלא שאינם יודעים באיזו דרך נראתה לפניו בחלום (ולמשל מיתת המלך יכולה להיראות כקציצת אילן גדול, או נפילת הר גבוה וכדומה), ואחרי שיאמר את החלום לעבדיו, והם יאמרו את הפתרון, יוכלו לראות שהפתרון מתאים לחלום. ואף שידעו שבאמת אין בכוחם לדעת את האמת, חשבו שלאחר מכן יצליחו להשוות את החלום והפתרון בדרכים שונות.

(ה) עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְכַשְׂדָּאֵי – ענה המלך ואמר לכשדים, אין הדבר כפי שאתם חושבים, שאני יודע את החלום ואיני רוצה לאומרו לכם, אלא מִלְּתָה מִנִּי אַזְדָּא – דבר החלום הלך ממני לגמרי, שאיני זוכרו כלל, ולכן אל תחשבו שיהיה לי די בכך שתאמרו לי את פתרון החלום ללא החלום עצמו, הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ – אם לא תודיעו לי גם את החלום וגם את פתרונו, הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן – אחתוך אתכם לחתיכות, וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן – ובתיכם ייעשו לבתי אשפתות, כיון שבזה יוודע שאתם מרמים אותי בדבריכם, ואינכם יכולים לדעת דברי אמת.

(ו) וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּהַחֲו‍ֹן – ואם תאמרו לי את החלום ואת פתרונו, מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן קֳדָמָי – מתנות ועושר וכבוד גדול תקבלו מלפני, ואפילו אם יהיה הפתרון מורה על דבר רע, כי אדע שדבריכם אמיתיים, לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲו‍ֹנִי – לכן אמרו לי את החלום ואת פתרונו.