יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 83, ספר ירמיהו, פרק י, יט-כא

יט א֥וֹי לִי֙ עַל־שִׁבְרִ֔י נַחְלָ֖ה מַכָּתִ֑י וַֽאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי אַ֛ךְ זֶ֥ה חֳלִ֖י וְאֶשָּׂאֶֽנּוּ׃ כ אָֽהֳלִ֣י שֻׁדָּ֔ד וְכָל־מֵֽיתָרַ֖י נִתָּ֑קוּ בָּנַ֤י יְצָאֻ֨נִי֙ וְאֵינָ֔ם אֵין־נֹטֶ֥ה עוֹד֙ אָֽהֳלִ֔י וּמֵקִ֖ים יְרִֽיעוֹתָֽי׃ כא כִּ֤י נִבְעֲרוּ֙ הָֽרֹעִ֔ים וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֣א דָרָ֑שׁוּ עַל־כֵּן֙ לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ וְכָל־מַרְעִיתָ֖ם נָפֽוֹצָה׃

 

֍           ֍            ֍

 

(יט) מאחר והעונש שבא על ישראל אינו מקרי אלא בהשגחת ה', מקונן הנביא ואומר, אוֹילִי עַל שִׁבְרִי, והיינו השבר החיצוני, שזהו העונש הנראה כלפי חוץ, אך בנוסף לכך נַחְלָהמַכָּתִי – נלווית אליו מכה פנימית, שהיא מחלה קשה, וַאֲנִי אָמַרְתִּי בליבי בתחילה אַךְ זֶה חֳלִי– אין לי אלא חולי אחד פרטי, וְאֶשָּׂאֶנּוּ – ואוכל לסבול אותו.

(כ) אך עתה אני רואה שאין הדבר כן, אלא יש כמה מחלות ומכות בדבר, ותחילה מפרש את השבר החיצוני, שהוא העונש בפועל, כי אָהֳלִי שֻׁדָּד, וגם אם ארצה להקים אהל חדש, לא אוכל לעשות זאת, וְכָל מֵיתָרַי הקושרים את האהל, נִתָּקוּ, וגם אם אמצא מיתרים חדשים לטעת אהל חדש, הרי בָּנַי יְצָאֻנִי, וְאֵינָם קיימים עוד כלל במציאות, וממילא אֵין נֹטֶה עוֹדאָהֳלִי, וּמֵקִים יְרִיעוֹתָי.

(כא) והטעם לשבר החיצוני הוא החולי הפנימי, כִּי נִבְעֲרוּ הָרֹעִים המנהיגים את ישראל, וְאֶתה' לֹא דָרָשׁוּ, עַל כֵּן לֹא הִשְׂכִּילוּ את מעשיהם, לשמור את האהל והצאן, וְכָל מַרְעִיתָם נָפוֹצָה.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?