יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 85, מסכת יבמות, פרק שביעי

שנינו במשנה בכלל אותם שאינם פוסלים ואינם מאכילים, 'וְהַ שוֹטֶה', והיינו כיון שאין קדושיו קדושין. תָּׁנִּּׁינָא לְהָא
דְּׁתָנ ו רַבָּׁנָן שנינו במשנתנו בדרך רמז את הדין המבואר בפירוש בברייתא, שכך שנינו באותה ברייתא, שוֹטֶה וְקָטָן –
שֶנָּׁ שא ו נָ שִּים, וּׁמֵת ו בלא בנים, נְ שוֹתֵיהֶן פְּׁטוּׁרוֹת מִּן הַחֲלִּיצָה וּׁמִּן הַיִּּׁבּׁוּׁם, והיינו כיון שאין קדושין תופסים בהם כלל,
והיינו כמבואר גם במשנתנו, ששוטה אינו פוסל ואינו מאכיל, כיון שאין קדושיו קדושין.

הסוגיא שלפנינו עוסקת בדינה של מאורסת שהתעברה וילדה, ואין ידוע ממי התעברה: אִּיתְּׁמַר נאמרה מחלוקת –
זו בבית המדרש, הַבָּׁא עַל אֲרוּׁסָת ו בְּׁבֵית חָמִּיו, וילדה, רַב אָמַר, הַוָּׁלָד מַמְזֵר, כלומר, ספק ממזר, כיון שאין ידוע
בבירור שנולד מהארוס, ויתכן שזינתה עם בני אדם נוספים, וכיון שהיא מקודשת הרי הולד מאדם אחר הוא ממזר
]והגם שבסתם אשת איש שזינתה אין הולד ממזר, היינו כיון שרוב הבעילות מיוחסות לבעל, מאחר והיא בביתו
וברשותו, אבל לגבי מאורסת, שהיא בבית אביה, לא שייך כלל זה, וממילא יש ספק ממי הולד, והרי הוא ספק
ממזר[. וּׁ שְמוּׁאֵל אָמַר, הַוָּׁלָד שְתוּׁקִּי, ולהלן תבואר מהותו ויבואר דינו.
לשון אחרת במחלוקת זו: איכָּׁא דְּׁאָמְרֵי ויש אומרים, באופן שידוע שהארוס בָא ]עָלֶיהָ[, כּׁוּׁלֵּׁ י עַלְמָא לֹא פְּׁלִּיגֵ י –
דְּׁבַתְרֵיהּׁ דִּּׁידֵיהּׁ שדִּי נן לֵיהּׁ לדברי הכל מייחסים אותו אחר הארוס, ואין חוששים שכשם שזינתה עם הארוס כך –
זינתה עם אחרים, כיון שכלפי הארוס היא אסורה רק באיסור דרבנן ]שאמרו חכמים 'כלה בלא ברכה אסורה
לבעלה כנדה'[, ואילו כלפי אחרים היא אסורה באיסור תורה שיש בו כרת ומיתת בית דין, ולכן אין חוששים
שזינתה עם אחרים, והולד כשר. אֶלָּׁא כִּּׁי אִּיתְּׁמַר הֲכִּי אִּיתְּׁמַר אלא באופן זה נאמרה המחלוקת, אֲרוּׁסָה שֶעִּבְּׁרָה – –
שהתעברה, ואין ידוע אם הארוס בא עליה או לא, רַב אָמַר, הַוָּׁלָד מַמְזֵר, והיינו ספק ממזר, מחשש שנולד הולד
מביאת איסור. וּׁ שְמוּׁאֵל אָמַר, הַוָּׁלָד שְתוּׁקִּי.
מביא הרי"ף את ביאור שיטותיהם של רב ושמואל: הַאי שְמַעְתָּׁא קָא הֲוֵינָן בָּׁהּׁ בסוגיא זו עסקנו במסכת קדושין –
בְּׁפֶרֶק עֲ שָרָה יוּׁחֲסִּין )עה.(, וְאַסִּּׁיקְנָא הֲכִּי וכך הסיקה הגמרא בביאור מחלוקת זו, רַב דְּׁאָמַר הַוָּׁלָד מַמְזֵר, לָאו אין – –
הכוונה שמַמְזֵר וַדַּׁאי הֲוֵי, שהרי יתכן שנולד הולד מביאת הארוס, אֶלָּׁא סָפֵק מַמְזֵר הֲוֵי, וכמו שהתבאר שאנו
חוששים שהוא נולד אדם זר, שהיא אסורה עליו באיסור אשת איש, וְאָסוּׁר גם בְּׁמַמְזֶרֶת, כיון שיתכן שהוא כשר
]ומותר רק בגיורת, שהיא מותרת גם לישראל כשר וגם לממזר[, ו' שְתוּׁקִּי' דְּׁאָמַר שְמוּׁאֵל, בְּׁדוּׁקִּי הוּׁא, ומכונה כך כיון
דְּׁבַ דְקִּינָ ן לָהּׁ לְאִּמֵּׁיהּׁ בודקים את אמו ושואלים אותה ממי הולד, וְאִּי אָמְרָה לְכָ שֵר נִּבְעַלְתִּּׁי, דְּׁהוּׁא אָרוּׁס שהוא – –
ה'כשר' היחיד שיש לארוסה, שהרי כל שאר בני העולם אסורים עליה, הרי היא נֶאֱמֶנֶת, והולד כשר.
פוסק הרי"ף את ההלכה: וְהִּלְכְתָא בְּׁהָא וההלכה במחלוקת זו היא כִּּׁ שמוּׁאֵל, ששואלים את אמו, ונאמנת היא –
להכשיר את הולד. והטעם לכך שפוסקים כמותו, כיון דְּׁקָם לֵיהּׁ כְּׁאַבָּׁא שָאוּׁל שהרי שמואל עומד בשיטתו של אבא –
כל הזכויות שמורות לארגון 'שתי
הלכות ביום'
שאול, דִּּׁתְנַן שהרי כך שנינו במשנה )קדושין סט.(, אַבָּׁא שָאוּׁל הָיָה קוֹרֵא לִּ שְתוּׁקִּי 'בְּׁדוּׁקִּי', וְאַ מרִּינָן וביארה שם – –
הגמרא, מַאי מדוע הוא מכונה 'בְּׁדוּׁקִּי', דְּׁבַדְקִּינָן לָהּׁ לְאִּמֵּׁיהּׁ בודקים את אמו ושואלים אותה, וְאִּי אָמְרָה לְכָ שֵר – –
נִּבְעַלְתִּּׁי, נֶאֱמֶנֶת. וְאַף עַל גַּׁב דְּׁרֹב פְּׁסוּׁלִּין אֶצְלָהּׁ , שהרי כל בני העולם אסורים בה, מלבד הארוס, מכל מקום נאמנת
היא. וְאָמַר רָבָא, הֲלָכָה כְּׁאַבָּׁא שָאוּׁל. הִּילְכָּׁךְ הִּלְכְתָא כִּּׁ שְמוּׁאֵל דְּׁקָאֵי כְּׁוָתֵיהּׁ ולכן ההלכה כשמואל שסובר כמותו. –
אֲבָל וַדַּׁאי אִּי בַּׁדְקִּינָן לָהּׁ אם שאלנוה על ולד זה, וְאָמְרָה לֹא יָדַעְנָא ואומרת שאינה יודעת אם הוא מהארוס או – –
מאדם אחר, כיון שזינתה גם עם אחרים, הַוָּׁלָד סָפֵק מַמְזֵר הֲוֵי הולד הוא ספק ממזר, וּׁבְהָא לָא פָּׁלִּיג שְמוּׁאֵל ובדין – –
זה אין שמואל חולק.

"גָּדוֹל מִכּוּלָּם רַב יִצְחָק בְּרַבִּי יַעֲקֹב בֶּן אַלְפַאסִי... חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה." (ספר יוחסין)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?