שיעור 9, ספר נחמיה, פרק ג, טו-כד

טו וְאֵת֩ שַׁ֨עַר הָעַ֜יִן הֶֽ֠חֱזִיק שַׁלּ֣וּן בֶּן־כָּל־חֹזֶה֮ שַׂ֣ר פֶּ֣לֶךְ הַמִּצְפָּה֒ ה֤וּא יִבְנֶ֨נּוּ֙ וִיטַֽלְלֶ֔נּוּ וְיַֽעֲמִיד֙ דַּלְתֹתָ֔יו מַנְעֻלָ֖יו וּבְרִיחָ֑יו וְ֠אֵת חוֹמַ֞ת בְּרֵכַ֤ת הַשֶּׁ֨לַח֙ לְגַן־הַמֶּ֔לֶךְ וְעַד־הַֽמַּעֲל֔וֹת הַיּֽוֹרְד֖וֹת מֵעִ֥יר דָּוִֽיד׃ טז אַֽחֲרָ֤יו הֶֽחֱזִיק֙ נְחֶמְיָ֣ה בֶן־עַזְבּ֔וּק שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֣לֶךְ בֵּֽית־צ֑וּר עַד־נֶ֨גֶד֙ קִבְרֵ֣י דָוִ֔יד וְעַד־הַבְּרֵכָה֙ הָֽעֲשׂוּיָ֔ה וְעַ֖ד בֵּ֥ית הַגִּבֹּרִֽים׃ יז אַֽחֲרָ֛יו הֶֽחֱזִ֥יקוּ הַלְוִיִּ֖ם רְח֣וּם בֶּן־בָּנִ֑י עַל־יָד֣וֹ הֶֽחֱזִ֗יק חֲשַׁבְיָ֛ה שַׂר־חֲצִי־פֶ֥לֶךְ קְעִילָ֖ה לְפִלְכּֽוֹ׃ יח אַֽחֲרָיו֙ הֶֽחֱזִ֣יקוּ אֲחֵיהֶ֔ם בַּוַּ֖י בֶּן־חֵֽנָדָ֑ד שַׂ֕ר חֲצִ֖י פֶּ֥לֶךְ קְעִילָֽה׃ יט וַיְחַזֵּ֨ק עַל־יָד֜וֹ עֵ֧זֶר בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ שַׂ֥ר הַמִּצְפָּ֖ה מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִנֶּ֕גֶד עֲלֹ֥ת הַנֶּ֖שֶׁק הַמִּקְצֹֽעַ׃ כ אַֽחֲרָ֨יו הֶֽחֱרָ֧ה הֶֽחֱזִ֛יק בָּר֥וּךְ בֶּן־זַכַּ֖י מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִ֨ן־הַמִּקְצ֔וֹעַ עַד־פֶּ֨תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב הַכֹּהֵ֖ן הַגָּדֽוֹל׃ כא אַֽחֲרָ֣יו הֶֽחֱזִ֗יק מְרֵמ֧וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּ֛ה בֶּן־הַקּ֖וֹץ מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִפֶּ֨תַח֙ בֵּ֣ית אֶלְיָשִׁ֔יב וְעַד־תַּכְלִ֖ית בֵּ֥ית אֶלְיָשִֽׁיב׃ כב וְאַֽחֲרָ֛יו הֶֽחֱזִ֥יקוּ הַכֹּֽהֲנִ֖ים אַנְשֵׁ֥י הַכִּכָּֽר׃ כג אַֽחֲרָ֨יו הֶֽחֱזִ֧יק בִּנְיָמִ֛ן וְחַשּׁ֖וּב נֶ֣גֶד בֵּיתָ֑ם אַֽחֲרָ֣יו הֶֽחֱזִ֗יק עֲזַרְיָ֧ה בֶן־מַֽעֲשֵׂיָ֛ה בֶּן־עֲנָֽנְיָ֖ה אֵ֥צֶל בֵּיתֽוֹ׃ כד אַֽחֲרָ֣יו הֶֽחֱזִ֗יק בִּנּ֛וּי בֶּן־חֵֽנָדָ֖ד מִדָּ֣ה שֵׁנִ֑ית מִבֵּ֣ית עֲזַרְיָ֔ה עַד־הַמִּקְצ֖וֹעַ וְעַד־הַפִּנָּֽה׃

֍           ֍            ֍

(טו) וְאֵת שַׁעַר הָעַיִן הֶחֱזִיק שַׁלּוּן בֶּן כָּל חֹזֶה שַׂר פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה, הוּא יִבְנֶנּוּ וִיטַלְלֶנּוּ – בנה את תקרתו, וְיַעֲמִיד דַּלְתֹתָיו, מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו, וְאֵת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן הַמֶּלֶךְ, וְעַד הַמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד.

(טז) אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְחֶמְיָה בֶן עַזְבּוּק, שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית צוּר, ובנה את החומה עַד נֶגֶד קִבְרֵי בית דָוִיד, וְעַד הַבְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה – שנעשתה לאחר זמן, וְעַד בֵּית הַגִּבֹּרִים.

(יז) אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַלְוִיִּם, רְחוּם בֶּן בָּנִי, עַל יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲשַׁבְיָה שַׂר חֲצִי פֶלֶךְ קְעִילָה, לְפִלְכּוֹ – עם אנשי פלכו.

(יח) אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ אֲחֵיהֶם של הלויים, בַּוַּי בֶּן חֵנָדָד, שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ קְעִילָה.

(יט) וַיְחַזֵּק עַל יָדוֹ עֵזֶר בֶּן יֵשׁוּעַ, שַׂר הַמִּצְפָּה, והוא עשה מִדָּה שֵׁנִית – שתי מדות, לעומת האחרים שעשו כל אחד מידה אחת, מִנֶּגֶד עֲלֹת הַנֶּשֶׁק הַמִּקְצֹעַ – מול הפינה המערבית דרומית, ששם היה מקום הנשק.

(כ) אַחֲרָיו החזיק אדם ששמו הֶחֱרָה, ושם הסתיימה הבניה של צידה המערבי של החומה. ומכאן והלאה מפרט את בוני החומה בצד דרום, ממערב למזרח, אחריו הֶחֱזִיק בָּרוּךְ בֶּן זַכַּי, מִדָּה שֵׁנִית – לקח גם הוא שתי מדות של בניה, מִן הַמִּקְצוֹעַ המערבית דרומית, עַד פֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.

(כא) אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְרֵמוֹת בֶּן אוּרִיָּה בֶּן הַקּוֹץ, מִדָּה שֵׁנִית, כי כבר בנה מידה אחת בצד מזרח, כמבואר לעיל (פסוק ד), מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד תַּכְלִית – קצה וסוף בֵּית אֶלְיָשִׁיב.

(כב) וְאַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים, אַנְשֵׁי הַכִּכָּר.

(כג) אַחֲרָיו הֶחֱזִיק בִּנְיָמִן וְחַשּׁוּב, ובנו את חלק החומה שנֶגֶד בֵּיתָם, שהיה שם בסמוך לחומה. אַחֲרָיו הֶחֱזִיק עֲזַרְיָה בֶן מַעֲשֵׂיָה בֶּן עֲנָנְיָה, אֵצֶל בֵּיתוֹ.

(כד) אַחֲרָיו הֶחֱזִיק בִּנּוּי בֶּן חֵנָדָד, והוא בנה מִדָּה שֵׁנִית, כי כבר בנה מידה אחת עם אחיו בצד מערב, כמבואר לעיל (פסוק י"ח), והוא בנה עתה את חלק החומה שמִבֵּית עֲזַרְיָה עַד הַמִּקְצוֹעַ – עד הזוית הדרומית מזרחית של החומה וְעַד הַפִּנָּה – עד המגדל הגבוה שהיה שם, באותה זוית.