יום שבת
י"א כסלו התשפ"ז

חיפוש בארכיון

שיעור 91, ספר ירמיהו, פרק יב, א-ד

א צַדִּ֤יק אַתָּה֙ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָרִ֖יב אֵלֶ֑יךָ אַ֤ךְ מִשְׁפָּטִים֙ אֲדַבֵּ֣ר אֹתָ֔ךְ מַדּ֗וּעַ דֶּ֤רֶךְ רְשָׁעִים֙ צָלֵ֔חָה שָׁל֖וּ כָּל־בֹּ֥גְדֵי בָֽגֶד׃ ב נְטַעְתָּם֙ גַּם־שֹׁרָ֔שׁוּ יֵֽלְכ֖וּ גַּם־עָ֣שׂוּ פֶ֑רִי קָר֤וֹב אַתָּה֙ בְּפִיהֶ֔ם וְרָח֖וֹק מִכִּלְיֽוֹתֵיהֶֽם׃ ג וְאַתָּ֤ה יְהוָה֙ יְדַעְתָּ֔נִי תִּרְאֵ֕נִי וּבָֽחַנְתָּ֥ לִבִּ֖י אִתָּ֑ךְ הַתִּקֵם֙ כְּצֹ֣אן לְטִבְחָ֔ה וְהַקְדִּשֵׁ֖ם לְי֥וֹם הֲרֵגָֽה׃ ד עַד־מָתַי֙ תֶּֽאֱבַ֣ל הָאָ֔רֶץ וְעֵ֥שֶׂב כָּל־הַשָּׂדֶ֖ה יִיבָ֑שׁ מֵֽרָעַ֣ת יֹֽשְׁבֵי־בָ֗הּ סָֽפְתָ֤ה בְהֵמוֹת֙ וָע֔וֹף כִּ֣י אָֽמְר֔וּ לֹ֥א יִרְאֶ֖ה אֶת־אַֽחֲרִיתֵֽנוּ׃

 

֍           ֍            ֍

 

פרק יב (א) אחרי ששמע ירמיהו מה' שאנשי ענתות רוצים להורגו כדי שלא יתנבא עוד, ושעתיד לבוא עליהם עונש מיוחד בעת החורבן הכללי, חשב שרק מחמת חטאיהם גזר ה' את העונש על הארץ כולה, והתפלל שיקדים ה' להענישם כבר עתה, ופותח ואומר, צַדִּיקאַתָּה ה' כִּי אָרִיב אֵלֶיךָ – אם אתווכח על כך שאנו רואים צדיק שרע לו, הרי תצדק בהנהגתך זו, כי אין מי שיכול לדעת בבירור מי הוא הצדיק באמת, שעשה את כל המוטל עליו כלפי ה'. אַךְ מִשְׁפָּטִים אֲדַבֵּר אֹתָךְ – אבל בדבר אחר אשאל ואדבר כביכול בלשון קשה, מַדּוּעַ דֶּרֶךְרְשָׁעִים צָלֵחָה, והרי רואים אנו בבירור שהם רשעים, ואף על פי כן מצליחים הם בדרכיהם, ואין לומר שמחמת חטאיהם אין להם שלוה נפשית פנימית, כי רואים אנו ששָׁלוּ – יושבים בשלוה אמיתית כָּל בֹּגְדֵי בָגֶד.

(ב) ואם תאמר שמכל מקום לא יאריכו ימים בהצלחתם, וסופם להאבד מן העולם, הרינְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ – נטועים הם כעץ בעל שרשים רבים, המתקיים זמן רב. ואם תאמר שבניהם ייכרתו מן העולם, הלא יֵלְכוּ גַּם עָשׂוּ פֶרִי, שזרעם מתקיים. והרי אין לך לחכות שמא יחזרו בתשובה, כיון שאין חטאיהם מחמת התאווה, שאז יתכן שתתגבר עליו אמונתו בה' ויתחרט על מעשיו הרעים, אלא גם כאשר קָרוֹב אַתָּה בְּפִיהֶם – מזכירים שמך בפיהם, אין אלא מצוות אנשים מלומדה, וְרָחוֹק אתה מִכִּלְיוֹתֵיהֶם, כיון שאינם מאמינים כלל, ואין תקוה שיחזרו בתשובה.

(ג) וְאַתָּה ה' יְדַעְתָּנִי – יודע אתה מתחילה את אשר אעשה [כי ידיעת ה' אינה כידיעת בני האדם, אלא אף שיודע ה' מתחילה את העתיד להיות, אין בכך סתירה לכך שיכול האדם לבחור כרצונו בטוב או ברע], תִּרְאֵנִי וּבָחַנְתָּ לִבִּי אִתָּךְ – רואה אתה את בחירתי עתה בטוב, ושליבי שלם איתך, ואם כן ראוי שתקדים להענישם על כך שרוצים הם להרגני, ואל תמתין עד עת החורבן הכללי, שאז תוגדש סאתם, אלא הַתִּקֵם כבר עתה כְּצֹאן לְטִבְחָה, שבוחרים את הבהמות המובחרות לשחיטה, כך תבחר את הגדולים שבהם, להענישם, וְהַקְדִּשֵׁם – יַחֵד את כולם לְיוֹם הֲרֵגָה, שלא ישאר מהם איש.

(ד) ומבאר עתה את דבריו, שרוצה הוא שייענשו כבר עתה כדי שלא יגרמו עוונותיהם לחורבן כל הארץ, עַד מָתַי מחמת חטאיהם תֶּאֱבַל הָאָרֶץ – החלק הדומם שבארץ יהיה כְּאָבֵל, וְעֵשֶׂבכָּל הַשָּׂדֶה, שהוא הצומח, יִיבָשׁ, ומֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ סָפְתָה – יכלו בְהֵמוֹת וָעוֹף בארץ, כל בעלי החיים. ואף כשיראו את חורבן הארץ לא יחזרו בתשובה, כִּי אָמְרוּ בכפירתם, לֹא יִרְאֶה אֶתאַחֲרִיתֵנוּ – אין ה' משגיח ויודע במה שעתיד להיות, ואינו מעניש את הרשעים, וממילא אין כל תקוה שיחזרו בתשובה.

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)

האם "זמני היום" באתר יועילו לך?