יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 92, ספר יחזקאל, פרק טז, יח-יט

יח וַתִּקְחִ֛י אֶת־בִּגְדֵ֥י רִקְמָתֵ֖ךְ וַתְּכַסִּ֑ים וְשַׁמְנִי֙ וּקְטָרְתִּ֔י נָתַ֖תְּ לִפְנֵיהֶֽם׃ יט וְלַחְמִי֩ אֲשֶׁר־נָתַ֨תִּי לָ֜ךְ סֹ֣לֶת וָשֶׁ֤מֶן וּדְבַשׁ֙ הֶֽאֱכַלְתִּ֔יךְ וּנְתַתִּ֧יהוּ לִפְנֵיהֶ֛ם לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ וַיֶּ֑הִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃

 

֍              ֍               ֍

 

(יח) אחרי שעשתה מכל בגדיה מפוארים במות טלואות, נשארה לה רק הכתנת שעליה נאמר (פסוק י') "וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה", וַתִּקְחִי אֶת בִּגְדֵי רִקְמָתֵךְ הללו, המכסים את בשרך, וַתְּכַסִּים – כיסית בהם את צלמי הזכר שעשית, וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי נָתַתְּ לִפְנֵיהֶם [וכך ישראל נתנו לפני צלמי העבודה זרה את הקטורת והשמן של ה', כמו שנאמר (דברי הימים ב, כ"ד ז') "כִּי עֲתַלְיָהוּ הַמִּרְשַׁעַת בָּנֶיהָ פָרְצוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים וְגַם כָּל קָדְשֵׁי בֵית ה' עָשׂוּ לַבְּעָלִים"].

(יט) וְלַחְמִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ לאכול, סֹלֶת וָשֶׁמֶן וּדְבַשׁ הֶאֱכַלְתִּיךְ, וּנְתַתִּיהוּ – כאילו אני עצמי נתתי אותו לִפְנֵיהֶם לְרֵיחַ נִיחֹחַ וַיֶּהִי, כי בשונה מהבגדים שלא נתן לה אחרים במקומם, את הלחם לא הפסיק לתת לה, וכיון שהיא נתנה את הלחם לפני הצלמים, הרי זה כאילו הוא עצמו נותן להם את הלחם, נְאֻם ה' אֱלֹהִים [וכך ישראל השתמשו בשפע שנתן להם ה' בזמן כל המלכים הללו, מרחבעם ועד אחז מלכי יהודה, לשם עבודה זרה, אך כפי שהתבאר היה זה עדיין בסתר, ולא לשם אלוהות, ועדיין עבודת בית המקדש היתה על מכונה].

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)