יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 95, ספר יחזקאל, פרק טז, כו-כט

כו וַתִּזְנִ֧י אֶל־בְּנֵֽי־מִצְרַ֛יִם שְׁכֵנַ֖יִךְ גִּדְלֵ֣י בָשָׂ֑ר וַתַּרְבִּ֥י אֶת־תַּזְנֻתֵ֖ךְ לְהַכְעִיסֵֽנִי׃ כז וְהִנֵּ֨ה נָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וָֽאֶגְרַ֖ע חֻקֵּ֑ךְ וָֽאֶתְּנֵ֞ךְ בְּנֶ֤פֶשׁ שֹֽׂנְאוֹתַ֨יִךְ֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים הַנִּכְלָמ֖וֹת מִדַּרְכֵּ֥ךְ זִמָּֽה׃ כח וַתִּזְנִי֙ אֶל־בְּנֵ֣י אַשּׁ֔וּר מִבִּלְתִּ֖י שָׂבְעָתֵ֑ךְ וַתִּזְנִ֕ים וְגַ֖ם לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃ כט וַתַּרְבִּ֧י אֶת־תַּזְנוּתֵ֛ךְ אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן כַּשְׂדִּ֑ימָה וְגַם־בְּזֹ֖את לֹ֥א שָׂבָֽעַתְּ׃

 

֍              ֍               ֍

 

(כו) וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי מִצְרַיִם שְׁכֵנַיִךְ, גִּדְלֵי בָשָׂר [-כינוי לבשר הערוה], וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנֻתֵךְ לְהַכְעִיסֵנִי [ובאותו זמן של מלכות אחז הלכו ישראל למצרים שיעזרו להם, והתחילו לעבוד עבודה זרה להכעיס את ה'].

(כז) וְהִנֵּה נָטִיתִי יָדִי עָלַיִךְ להענישך, וָאֶגְרַע חֻקֵּךְ – נטלתי ממך דברים שהיו שייכים לך, וָאֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ – נתתי אותך לרצונן של שֹׂנְאוֹתַיִךְ, בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, הַנִּכְלָמוֹת מִדַּרְכֵּךְ זִמָּה – המתביישות בדרכי חטאייך, כי אף הן לא חטאו כמותך [וזהו משל לעונשים שהביא ה' על אחז, ונטל ממנו חלקים מארץ ישראל ונתנם לפלשתים, כמו שנאמר (דברי הימים ב' פרק כ"ח פסוקים י"ז-י"ט) "וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ, וַיַּכּוּ בִיהוּדָה וַיִּשְׁבּוּ שֶׁבִי. וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה, וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ, וְאֶת אַיָּלוֹן, וְאֶת הַגְּדֵרוֹת, וְאֶת שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ, וְאֶת תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ, וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם"].

(כח) וַתִּזְנִי אֶל בְּנֵי אַשּׁוּר, מִבִּלְתִּי שָׂבְעָתֵךְ – לא שבעת מאחרים, וַתִּזְנִים וְגַם לֹא שָׂבָעַתְּ – אך גם מהם לא שבעת ולא באה לך טובה [כי באותו זמן שלח אחז מלך יהודה אל מלך אשור שיעזור לו, אך לא רק שלא עזר לו אלא היצר לו, וכמו שנאמר (דברי הימים ב' פרק כ"ח, פסוק ט"ז) "בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל מַלְכֵי אַשּׁוּר לַעְזֹר לוֹ", ואחר כך נאמר (פסוק כ') "וַיָּבֹא עָלָיו תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיָּצַר לוֹ, וְלֹא חֲזָקוֹ"].

(כט) וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנוּתֵךְ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה – את הזנות שהורגלת אליה בארץ כנען, הרבית לארץ כשדים, לעשות עמהם כתועבות הכנעניים, וְגַם בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ ולא הוטב לך [וזהו משל לתקופה שאחרי מלכות אחז ועד מלכות מנשה מלך יהודה, שפנו אל בני בבל לעזרה, וגם בכך לא הוטב להם, כי לכדו את מנשה מלך יהודה ולקחוהו לבבל, שנאמר (דברי הימים ב' פרק ל"ג פסוק י"א) "וַיָּבֵא ה' עֲלֵיהֶם אֶת שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּלְכְּדוּ אֶת מְנַשֶּׁה בַּחֹחִים, וַיַּאַסְרֻהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם, וַיּוֹלִיכֻהוּ בָּבֶלָה", ורק לאחר שחזר מנשה בתשובה השיבו ה' למלכותו].

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)