שער הבטחון, פרק ד
השער הרביעי, שער הבטחון
פרק רביעי
גם לגבי קניני האדם, סיבות פרנסתו ואופני עסקיו במסחר ומלאכה, הליכות הדרכים ומיני העבודות ממה שמתעסקים בו בני אדם לקבץ ממון ולהרבות מותרי המחיה, אופני יושר הבטחון בהם על האלוקים, שיתעסק במה שזימן לו הבורא מהם לצורך סיפוקו ומזונו, ולהגיע אל מה שיש בו די מן העולם, ואילו לגבי התוספת – יידע כי אם יגזור לו הבורא בתוספת על זה, תבוא אליו התוספת מבלי טורח ויגיעה. וכאשר יבטח על האלוקים בזה, לא ירבה לחזר על הסיבות, ולא יסמוך עליהן בליבו. ויאמין בכך שאם לא יגזרו לו מן השמים יותר מן המזון הנצרך לחייו, הרי גם אם היו משתדלים כל אשר בשמים ובארץ להוסיף עליו, לא היו יכולים לעשות כן בשום פנים ולא בשום סבה. וכאשר יבטח באלוקים, ימצא מנוחת לבו ושלוות נפשו, כי החלק הראוי לו – לא יעבור אל זולתו, ולא יקדים ולא יאחר מלהגיע לידו בדיוק בזמן שנגזר עליו לקבלו.
וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"
(הקדמת המחבר)
