יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער החניפות (ג)

השער העשרים וארבעה – שער החניפות

(המשך אופני החניפות:) ג. חנף המשבח רשע בפניו, ואומר לו: 'כמה איש נחמד ואדם טוב אתה', אך אינו מספר בשבחו ברבים, שלא יהיה לרבים למוקש. גם זה החנף גדול עוונו, כי כשישבחנו – יאמין לו, ויחשוב שהוא טוב, וירום לבו ויתגאה, ולא ישוב בתשובה. כי כל מי שאינו צדיק, כשמשבחים אותו, יאמר בלבו שאכן נכונים הדברים שנאמרו עליו, נמצא שאותו רשע נשחת בחניפותו של זה, שמחמתו אינו חוזר בתשובה.

אבל הצדיק, אין דרכו כך, אלא אפילו אם ישבחוהו, לא יתגאה, ויש חנפים שמחניפים לבעלי זרוע כדי שיאהבו אותם, וינשאו ויגדלו אותם, על זה אמרו רבותינו: כל המחניף לחברו לשם כבוד, סופו נפטר בקלון.

 

"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר" (משלי ב כ)