שער התורה (ב)
פרק עשרים וששה – שער התורה
אין לך מצווה בכל המצוות שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה, רק מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצוות, לפי שהלימוד מביא לידי מעשה. ומה שאמרו חז"ל 'תלמוד תורה כנגד כולם', זה הלומד על מנת ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים; ומפני קביעתו של תורה אינו יכול לקיים כל המצוות, ובשעה שאינו לומד עושה מהמצוות כל מה שיוכל לעשות, ובזה מראה דעתו שחפץ בעשיית המצווה. ואז תלמוד תורה כנגד כולם, כי כשהוא לומד המצווה וחפץ לקיימה – אז יש לו שכר כאילו קיימה, כיון שנתעכב מחמת קביעתו, ונמצא ששכר עשייה ולימוד בידו. אבל מי שהולך בטל פעמים רבות, והיה יכול לעשות מצווה בעת הביטול ואינו חושש לעשותה, או בשעה שעושה שום מצווה אינו מדקדק בה כראוי – על זה לא נאמר: 'תלמוד תורה כנגד כולם'.
"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר"
(משלי ב כ)
