יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער התורה (ט)

השער העשרים ושבעה – שער התורה

כל התורה כתבה משה רבנו עליו השלום בכתב ידו קודם שמת, ונתן ספר לכל שבט ושבט; וספר אחד נתנו בארון לעד, שנאמר: 'לקוח את ספר התורה הזה, ושמתם אתו מצד ארון ברית ה' אלקיכם, והיה שם בך לעד'. ו'המצוה', שהיא פירוש התורה, לא כתבה, אלא צווה בה לזקנים וליהושע ולשאר כל ישראל, שנאמר: 'את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם, אותו תשמרו לעשות, לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו', ומפני זה נקראת 'תורה שבעל פה'.

ומימות משה רבינו עליו השלום ועד רבינו הקדוש, שהוא רבי יהודה הנשיא, לא חיברו חיבור שמלמדים אותו ברבים בתורה שבעל פה. אלא בכל דור ודור ראש בית דין, או נביא שהיה באותו הדור היה כותב לעצמו זכרון השמועות ששמע מרבותיו, והיה מלמד על פה ברבים. וכן כל אחד ואחד כותב לעצמו כפי כוחו מביאור התורה ומהלכותיה כמו ששמע, ומדברים שנתחדשו בכל דור ודור בדינים שלא למדום מפי השמועה אלא במידה משלוש עשרה מידות, והסכימו עליהם בית דין הגדול. וכך היה הדבר תמיד עד רבנו הקדוש, שהוא רבי יהודה הנשיא.

 

"לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר" (משלי ב כ)