השער השמיני, שער חשבון הנפש
פרק שלישי
החשבון העשרים ושלשה: כאשר יתבונן האדם בכל מה שיש בעולם, מקטני הבריאות וגדוליהם, ומעלות המדברים בו, ומדרגות הברואים בכל העולמות, ותנועות השמש והירח והכוכבים העומדים וההולכים, וירידת הגשמים ונשיבת הרוחות, ויציאת הולד מן הרחם, ושאר הדברים המורים על שלימות חכמתו, ויכולתו, והנהגתו הטובה וחנינתו הכוללת ורחמיו ורוב השגחתו על הברואים.
ואמנם רוב האנשים אינם שמים לב לכך, כיון שהורגלו בראיית וידיעת דברים אלו מילדותם, ויתפעלו יותר מראיית כוכבי שביט או ברקים ורעמים, מאשר מתנועת כל גרמי השמים, שהם רגילים בהם. ויתפעלו מסערת הים ומראיית המון בעלי החיים אשר בו, ולא יתפלאו על ראיית זרימת הנהרות ונביעת המעיינות תמיד.
אמנם לפי האמת אין זו סיבה להקל בדברים אלו, אלא עליך להתבונן בדברים כאילו לא ראית אותם מימיך, ואז תראה מאמיתות הענינים, ותכיר מפלאי הבורא יתעלה. ואז תפקחנה עיני שכלך להכיר בדברים רבים שלא הבחנת בהם קודם לכן, ורוב בני האדם אינם מבחינים בהם לעולם, כמו שאמר אחד מן החכמים: לבבות החכמים יש להם עיניים, רואות מה שאין הפתאים רואים.
