יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שער יחוד המעשה, פרק חמישי (י)

השער החמישי, שער יחוד המעשה

פרק חמישי

עוד מדרכו של היצר הרע להרחיק את האדם מעבודת ה', על ידי שאומר לו: לא יתכן שתהיה עבודתך לא-ל בלב שלם, עד שתרחיק מעצמך לגמרי את מידת החנופה, ותעשה זאת על ידי שתראה כלפי חוץ את ההפך מהאמת שיש בליבך. וכאשר תתפלל, תקצר בתפילתך, ואל ייראה ממך בה רצון ולא השתדלות. וכשתרצה ללמוד תורה, התיחד לבדך, ואל ידע בזה זולתי הבורא, ואל תראה בך שום מדה טובה, והראה בהנהגתך בעניני עבודת ה' עצלות וכבדות, כדי שלא יצא לך שם טוב ותפסיד שכרך. ולא תצוה אחרים על עשיית הטוב ולא תזהיר מן הרע, ואל תודיע חכמתך ואל תלמדנה לזולתך, ואל ייראה עליך סימן יראת שמים, ולא אות מאותות העבודה, שלא יכבדוך בני אדם בעבורם. ומהשלמת אופני זריזותך, שתתרועע עם כל בני האדם ותתנהג כמנהגיהם ותלך בדרכיהם ובנתיבותם בענין דברי האמת והשחוק, ואל תשמר כל כך מן הכזב והשבועה. ואם תשמע בדברים אלו ליצר הרע, ישלול ממך את אמונתך, ולא תרגיש.

אלא כך תשיב ותאמר ליצר: איך אברח מן האש הקטנה אל האש הגדולה. ואני לא ברחתי מאהבת הפרסום והכבוד, אלא כדי שלא תהיה עבודת ה' שלי כדי למצוא חן בעיני בני אדם, ואתה אומר לי להשתדל למצוא חן בעיניהם על ידי הימנעות מעבודת ה'. אלא מה שראוי להסתירו ממעשי הטובים הוא כל מה שיהיה מושלם מבלי דעת בני אדם בו, אבל להתפלל בציבור ולצוות בטוב ולהזהיר מן הרע וללמוד את החכמות ולעשות חסד והדומה לזה – אין זה מן הזריזות להניח אותו ולעוזבו מחמת חששות אלו, אלא אני חייב לעשותו לשם שמים, ואם ישבחוני בני אדם עליו או יכבדוני בעבורו, לא יזיק בשכרי מאומה, מפני שלא היתה כוונתי לו בעת המעשה.

 

"חִיפַּשְׂתִּי עַל חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת מִן הַשֵּׂכֶל וּמִן הַכָּתוּב וּמִן הַקַּבָּלָה... וּמָצָאתִי שֶׁהֵם יְסוֹדֵי כָּל הַמִּצְווֹת"  (הקדמת המחבר)