יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

תועליות הרלב"ג, ספר שמואל (5)

והם הדברים שיש לנו ללמוד מדברי הנביא בפסוקים אלו

 

 

לג. להודיע כי מיד כאשר שבו ישראל בתשובה, נעתר להם שמואל, עד שמן השמים נלחמו עבורם בפלישתים, וחזרו אליהם הערים אשר לקחו מהם הפלישתים.

לד. להודיע כי כאשר נותן הקב"ה מעלה לצדיקים, אינו נוטל אותה מהם עד יום מותם, ולכן סיפר הכתוב ששמואל שפט את ישראל כל חייו, אפילו בשנים שבהם מלך שאול, היה שמואל שופט את העם.

לה. ללמדנו שראוי למנהיג העם להתנהג באופן שלא יכביד על האנשים, ולכן היה שמואל הולך מידי שנה לכל המקומות שבארץ ישראל, כדי לא להכביד על האנשים לבא אליו.

לו. להודיע כי מחמת שרצה שמואל שתהא הנהגתו כולה על פי ה', לכן בנה מזבח ברמה להקריב עליו קרבנות, כדי שעל ידי זה תשרה עליו רוח נבואה.

א. ללמדנו כי ראוי לאדם השלם לדקדק בהנהגת בניו וחינוכם, ולא יקל בדבר מחמת רוב טרדותיו בהנהגת העם, כי שמואל לא דקדק בכך ומחמת כן הוסרה השררה מזרעו כיון שלא רצו העם בהנהגת בניו, ומחמת כן ביקשו מלך, ובסופו של דבר נגרמה מכך גלות ישראל מעל אדמתם. וכפי שאירע לעלי הכהן שמחמת התנהגות בניו סרה הכהונה הגדולה מזרעו.

ב. כאשר רואה האדם השלם שבני אדם נוטים מהדרך הנכונה אל דרך שתזיק להם, ישתדל למונעם מכך, וכמו ששמואל התאמץ לבטל את כוונת ישראל להמליך עליהם מלך, מאחר וידע שלא יהא הדבר לטובתם.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)