יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתַּעֲלֵנוּ כבר בְשִׂמְחָה לְאַרְצֵנוּ (-לארץ ישראל) וְתִטָּעֵנוּ (-תקבע אותנו כנטיעה) בִּגְבוּלֵנוּ – במקומנו, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ (-שהם חובה עלינו להקריבם), קרבנות תְּמִידִים כְּסִדְרָם הקבוע (-כבש אחד בבוקר וכבש אחד בערב) וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם (-קרבנות כל שבת וחג). וְאֶת קרבן מוּסַף של יוֹם הַשַּׁבָּת (הַמָּנוֹחַ) הַזֶּה נַעֲשֶׂה (-נשחוט) וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ – כפי שציוית אותנו לעשות רצונך, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ וציווית עָלֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה רבינו עַבְדֶּךָ שאמר מִפִּי כְבוֹדֶךָ, כָּאָמוּר (במדבר כח, ט):
וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת תקריבו שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִם בלא מום, וּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים – עשיריות האיפה של סוֹלֶת תביאו מִנְחָה כשהיא בְּלוּלָה (-מעורבת) בַשֶּׁמֶן, וְנִסְכּוֹ – וגם יין לנסך כדינו (-רביעית ההין לכבש). קרבן זה הוא עוֹלַת שַׁבַּת שצריך להביא בְּשַׁבַּתּוֹ (-בכל שבת ושבת), עַל (-נוסף על) עוֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ המפורש לה (-סולת ויין).
