תפילת מוסף (יא)

פְּאֵרוֹ (-תפארתו) עָלַי – שהוא מתפאר בי, וּפְאֵרִי (-ותפארתי) עָלָיו – שאני מתפאר בו. וְקָרוֹב הוא אֵלַי בְּקָרְאִי – בעת שאני קורא אֵלָיו בתפילה.

הקב"ה המכונה (שיר השירים ה, י): "צַח וְאָדוֹם" (-'צח' לשון לובן המורה על מידת הרחמים, ואדום מורה על מדת הגבורה והדין, שמתנהג עם ישראל בדרך של רחמים, ונוקם משונאיהם במדת הדין), לִלְבוּשׁוֹ יהיה מראה אָדוֹם, פּוּרָה בְּדָרְכוֹ – לאחר שרמס את הגת (-שבו מפררים את הענבים להוציא יינם) – משל לרמיסת הגוים ושפיכת דמם, ואז נתאדמו לבושיו כביכול בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם ששם נטל נקמתם של ישראל.

קֶשֶׁר תְּפִלִּין שהוא מאחורי הראש (ע"פ ברכות ז, א) הֶרְאָה ה' לֶעָנָיו (-משה רבינו העניו מכל האדם), תְּמוּנַת יְהֹוָה היתה לְנֶגֶד עֵינָיו להביט בה (במדבר יב, ח).

כי רוֹצֶה (יְהֹוָה) בְעַמּוֹ ולכן את בני ישראל שהם עֲנָוִים יְפָאֵר וירומם כשיושיעם. והוא יוֹשֵׁב ומצפה לשמוע תְּהִלּוֹת שהם מהללים לפניו בכדי בָּם לְהִתְפָּאֵר.

רֹאשׁ (-תחילת) דְּבָרְךָ שדברת אלינו בסיני וציוית על אמונת וייחוד ה' "אנכי ולא יהיה לך" אֱמֶת הן, כי אתה קוֹרֵא ומגיד לנביאיך כל המאורעות מֵרֹאשׁ כל דּוֹר וָדוֹר (-הרי שהוא לבדו פועל ועושה הכל), אנא את עַם ישראל שהם דּוֹרְשֶׁיךָ – דורשים ומבקשים פניך ( נ"א: דּוֹרֶשְׁךָ) דְּרוֹשׁ ופקוד אותם לטובה.