תפילת שחרית, ברכות השחר (ז)

ברכות השחר

בָּרוּךְ (-מקור הברכה) הוא אַתָּה ה' (-אדון הכל, היה הוה ויהיה) אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ – קידש אותנו בְּמִצְוֹתָיו (-שאנו מתקדשים כשנקיימם), וְצִוָּנוּ לַעֲסוֹק – לשאת ולתת בְּדִבְרֵי תוֹרָה– בפלפול ובסברא. (-ברכה זו נתקנה על הגמרא, ומכיון שהיתה חביבה עליהם הקדימו את הברכה עליה, הגריעב"ץ. ועיין בית יוסף סוף סי' מז מש"כ בשם האגור).

וְהַעֲרֶב– והמתק נָא ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל – שנעסוק בתורה מאהבה, ולא יהיה הלימוד עלינו לטורח (רש"י ברכות יא, ב; כי ברכה זו נתקנה על לימוד המשנה שנאמרה בלשון קצרה וסתומה, בלי נתינת טעם, הגריעב"ץ), וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ – בָּנֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ – ובני בנינו וְצֶאֱצָאֵי כל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ – המכירים אלהותך וְלוֹמְדֵי תוֹרָתֶךָ לִשְׁמָהּ. בָּרוּךְ (-מקור הברכה) הוא אַתָּה ה' (-אדון הכל, היה הוה ויהיה), הַמְלַמֵּד תּוֹרָה בכל עת לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל (-כי גם כהיום הזה מלמד ה' את תורתו לכל אחד מעמו ישראל החפץ ללמדה, הגריעב"ץ).

בָּרוּךְ (-מקור הברכה) הוא אַתָּה ה' (-אדון הכל, היה הוה ויהיה) אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר במעמד הר סיני בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, וקרבנו לפניו והשמיענו דבריו מתוך האש וְנָתַן לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ הקדושה שהיה משתעשע בה בכל יום (טור; וברכה זו נתקנה על תורה שבכתב, הגריעב"ץ). בָּרוּךְ (-מקור הברכה) הוא אַתָּה ה' (-אדון הכל, היה הוה ויהיה), נוֹתֵן הַתּוֹרָה בכל עת (-כי בכל יום ויום יש נתינת התורה מחדש (ע"פ ט"ז סי' מז סק"ה).