ברכות התורה
יְהַלְלוּ כל הברואים אֶת שֵׁם יְהֹוָה, כִּי נִשְׂגָּב וחזק רק שְׁמוֹ לְבַדּוֹ.
הוֹדוֹ והדרו נראה עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם כאחד (-כי כל הנבראים העליונים והתחתונים כולם עומדים בכוחו, רד"ק).
(ואימתי יַראה לכל העולם שהכל תלוי ועומד בכוחו?, לעתיד לבוא כאשר-) וַיָּרֶם ה' קֶרֶן – ממשלה לְעַמּוֹ ישראל כשיוציאם מהגלות, תְּהִלָּה תהיה אז לְכָל חֲסִידָיו, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שהם עַם קְרֹבוֹ (-העם הקרוב אליו ודבוק בו לעולם, מאירי), ועל כל זאת הַלְלוּ יָהּ!
וּבְנֻחֹה – ובעת שהיה נח הארון מנסיעתו לפני בני ישראל במדבר יֹאמַר – היה אומר משה ומבקש: שׁוּבָה – הנח וְהַשְׁרֵה יְהֹוָה את שכינתך בתוך רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל.
(כשנבנה בית המקדש אמרו:) קוּמָה נא יְהֹוָה מהמקומות האחרים אשר השרית בהם שכינתך עד עתה, ובואה לִמְנוּחָתֶךָ – לבית המקדש שהוא מקומך הקבוע לעולמים (-להשרות שכינתך שם), אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ – עִם הארון שבה נראה גבורתך לכל (-שנקם בפלשתים כשלקחוהו בשבי).
כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ שם בעבודתם בגדי כהונה הקרויים "בגדי צֶדֶק" (-על כי הם מכפרים ומצדיקים את החוטאים, מצו"ד) וַחֲסִידֶיךָ הלויים יְרַנֵּנוּ לפניך על הדוכן בשירם ובזמרם (-בעת הקרבת הקרבנות).
בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ (-שנגלית אליו במקום זה באש מן השמים, רד"ק) אַל תָּשֵׁב ריקם את פְּנֵי שלמה בני שהוא מְשִׁיחֶךָ (-שתפתח לו את השערים בבואו להכניס את הארון לקדש הקדשים, רש"י, ותרד אש מן השמים לקבל קרבנותיו, ספורנו).
