תפילת שחרית (ג)

וְאִלּוּ (-וגם אילו) פִינוּ יהיה מָלֵא שִׁירָה כַּיָּם המלא במים (-וי"מ: שלא יפסיק מלשיר, כמו מי הים שאין פוסקים מנביעתם), וּלְשׁוֹנֵנוּ תאמר רִנָּה בהתעצמות ובחוזק כַּהֲמוֹן – כהמיית ורעש גַּלָּיו (-גַלֵי הים), וְשִׂפְתוֹתֵינוּ הנפתחות להוציא דברי שֶׁבַח יתרחבו (- להרבות דברים, מחזור ויטרי) כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ (-כרוחב השמים המתפשט לכל הצדדים), וְעֵינֵינוּ תהיינה מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ גם יחד – לראות בבהירות את נפלאות ה', וְיָדֵינוּ תהיינה פְרוּשׂוֹת לתפלה ולתהילה כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם (-שפריסת כנפיהם הגדולות ניכרת למרחוק), וְרַגְלֵינוּ תהיינה קַלּוֹת למהר ולרוץ ולפרסם שבחו של מקום כָּאַיָּלוֹת הממהרות במרוצתן, גם אז אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִים (-אין בכך די שנוכל) לְהוֹדוֹת לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ וּלְבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ גם עַל אַחַת מֵאָלֶף אֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים מכל הַטּוֹבוֹת נִסִּים (-גלויים) וְנִפְלָאוֹת (-נסים נסתרים) שֶׁעָשִׂיתָ עִם אֲבוֹתֵינוּ וְעִמָּנוּ.