תפילת שחרית, והוא רחום (קב)

והוא רחום

אתה ה' הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה (-בשביל התשובה) – בכדי לְקַבֵּל תשובת פּוֹשְׁעִים וְחַטָּאִים (-הן העושים במזיד והן העושים בשוגג)! הן כבר נִבְהֲלָה נַפְשֵׁנוּ מֵרוֹב עִצְּבוֹנֵנוּ שאנו עצבים ומתחרטים על חטאתינו, לכן אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ נֶצַח (-לעולם), אלא קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ מעוונותינו ומטומאת נפשנו, אַל תִּשְׁפֹּךְ את חֲרוֹנְךָ וכעסך עָלֵינוּ – כִּי הרי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ ישראל בְּנֵי בְרִיתֶךָ – שֶׁכָּרַתָּ עמנו ברית.

אֵל חזק! הַבִּיטָה וראה איך דַּל – נתדלדל וירד כְּבוֹדֵנוּ בַּגּוֹיִם, וְשִׁקְּצוּנוּ – ומאסו בנו מאוד כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה; עַד מָתַי יהא ארון העדות הקרוי "עֻזְּךָ" מצוי בַּשְּׁבִי הגוים, וְתִפְאַרְתְּךָ – בית המקדש שעליו תפארתך, עד מתי יהיה נתון בְּיַד צָר – הצורר שהחריבו.