תפילת שחרית (טו)

אֵל חזק שהוא אָדוֹן ושולט עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים, בָּרוּךְ הוא וּמְבֹרָךְ בְּפִי כָּל הַנְּשָׁמָה – כל הבריות שיש להם נשמה, גָּדְלוֹ (-גדולתו) וְטוּבוֹ (-ומדת טובו) מָלֵא עוֹלָם – שכולם מכירים בכך, דַּעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים הוֹדוֹ – זיו שכינתו (-כי כל מעשיו בדעת ובתבונה כאילו מדות אלו שרויים במחיצתו).

הוא הַמִּתְגָּאֶה עַל "חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ" – כינוי למלאכים שהם נושאי המרכבה כביכול, וְנֶהְדָּר – ומפואר הוא בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה (-כינוי לכסא הכבוד), ובכל זאת, נשמות צדיקים שהם עוֹשֵׂי זְכוּת וּמִישׁוֹר – ומעשים ישרים, גנוזים לִפְנֵי כִסְאוֹ, במידות חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ (-שבהם הוא מנהיג העולם).