תפילת שחרית (ט)
(ומפרש והולך את השבחים המוזכרים למעלה:) "הָאֵל" – הניכר לכל בְּתַעֲצֻמוֹת (-בעוצם) עֻזֶּךָ – חוזקך וגבורתך (-שהגבורה משלך, שלא כמלך בשר ודם שכל חוזקו תלוי בחייליו ואנשי צבאו, עץ יוסף), "הַגָּדוֹל" שגדולתך ניכרת בִּכְבוֹד שְׁמֶךָ – על ידי שכולם נותנים כבוד לשמך (-אבל אין מי שישיג גודלך באמת), "הַגִּבּוֹר" שגבורתך היא תמידית לָנֶצַח (-אבל בשר ודם, גבורתו הולכת ומתמעטת ככל שמזקין), "וְהַנּוֹרָא" בְּנוֹרְאוֹתֶיךָ – במעשי נפלאותיך המטילים מורא על הבריות. אתה הוא הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא (-מרומם ונעלה) לשפוט את העולם.
הביאור מתוך 'הסידור המפורש' עם ביאורו של רבי יעקב וינגרטן שליט"א כל הזכויות שמורות למחבר אין להעתיק, להדפיס, או להעביר, גם לא לצורך לימוד עצמי! ניתן להשיג את הסידור אצל המחבר, רחוב עלי הכהן 28, ירושלים
"הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן בְּלִבּוֹ פֵּירוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶּׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו,
וְיַחְשֹׁב כְּאִלּוּ שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ"
(שו"ע או"ח צח א)
וְיַחְשֹׁב כְּאִלּוּ שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ"
(שו"ע או"ח צח א)
