תפילת שחרית, סיום התפילה (קכג)

סיום התפילה

וְעַל כֵּן (-לפי שאתה הוא אלהינו בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד) נְקַוֶּה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ – בהתגלות יופי גבורתך בעולם (-שיכירו כולם בייחודך), לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים (-עבודה זרה המאוסה כגללי בהמה) מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן מן העולם, לְתַקֵּן עוֹלָם כולו – שכל היושבים בו יכירו בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכָל בְּנֵי האדם העשויים בָשָׂר ודם יִקְרְאוּ רק בִשְׁמֶךָ (-בידעם שרק אתה הוא ה'), לְהַפְנוֹת ולהשיב אֵלֶיךָ את כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ (-שכולם ישובו בתשובה). יַכִּירוּ (-בחושיהם) וְיֵדְעוּ (-בשכלם) כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל (-העולם), כִּי לְךָ ה' תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ הנמצאת בעולם, ובשמך תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן (-ולא בשמות ע"ז). לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כולם יִכְרְעוּ (-על ברכיהם) וְיִפּוֹלוּ ארצה (-על אפיהם), וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר וכבוד יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם עליהם אֶת עוֹל מַלְכוּתֶךָ (-להאמין רק בך ולעשות מצותיך, אבודרהם), וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה – לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הרי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד רב ובגדולה ולא יחולל עוד שמך בגוים. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ (שמות טו, יח): יְהֹוָה יִמְלוֹךְ (-מלכותו תתגלה ותתקיים) לְעוֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר עוד (זכריה יד, ט): וְהָיָה אז (-בקץ הימין) יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד – שכל העמים יעזבו את אלהיהם ואין עִמּוֹ אֵל נכר, וּשְׁמוֹ אֶחָד – שיהיה שמו נזכר בפי כולם (רש"י).