תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (ח)

פסוקי דזמרה

יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ כאשר תתגלה מלכות ה' (-לעתיד לבוא), וְיֹאמְרוּ אז גם בַגּוֹיִם (-בכל העמים) כי ה' מָלָךְ על כל העולם.

ה' מֶלֶךְ בהווה, ה' מָלָךְ בעבר, ה' יִמְלֹךְ לעתיד לְעוֹלָם וָעֶד (-לעולמי עולמים).

(לעתיד לבוא לאחר שיכלו כל רשעי ארץ, יכירו וידעו הכל כי-) רק ה' הוא מֶלֶךְ שימלוך עוֹלָם וָעֶד, כי אז כבר אָבְדוּ גוֹיִם רשעים מֵאַרְצוֹ ותשוב המלוכה לה'!

ה' הֵפִיר וביטל את עֲצַת ומחשבת גּוֹיִם להרע לישראל (-אף גם אם כל הגוים יחדיו יסכימו לכך בעצה אחת); הֵנִיא ומנע מלהתקיים את כל מַחְשְׁבוֹת עַמִּים להרע להם.

רַבּוֹת הן מַחֲשָׁבוֹת אשר בְּלֶב אִישׁ (-שחושב מחשבות ועצות מה לעשות בכדי להצליח) וַעֲצַת – אבל רק עצת ה' הִיא תָקוּם – תתקיים ותעמוד.

כי עֲצַת ומחשבת ה' לְעוֹלָם תַּעֲמֹד ותתקיים; מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ יתקיימו לְדֹר וָדֹר – לדורי דורות.

כִּי הוּא אָמַר שייברא העולם וַיֶּהִי – ואכן נברא כמאמר פיו; הוּא צִוָּה על העולם שיתקיים וַיַּעֲמֹד – ואכן עומד.

כִּי – ולפי שהרי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן (-זו ירושלים) להשרות בה שכינתו, אִוָּהּ – בה חָשַׁק שתהיה לְמוֹשָׁב קבוע לוֹ – וכונן בה את בית מקדשו.