תפילת שחרית, פסוקי דזמרה (טז)

פסוקי דזמרה

אתם כל עם ישראל הַלְלוּ יָהּ, וגם הַלְלִי אַתְּ נַפְשִׁי אֶת ה' עמהם.

אֲהַלְלָה בפי את ה' בעודי בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה בכלי שיר לֵאלֹהַי – בְּעוֹדִי – בעוד שאני קיים בעולם.

(ובמה אהלל ואזמר לפניו? שֶׁאוֹמַר לַכֹּל-) אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים – חשובֵי עָם החפצים לעזור לכם, בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה – כח להושיע את עצמו, וכל שכן את האחרים –

שהרי כאשר תֵּצֵא רוּחוֹ מיד יָשֻׁב גופו לְאַדְמָתוֹ ויהיה לעפר; בַּיּוֹם הַהוּא שימות אָבְדוּ כל עֶשְׁתֹּנֹתָיו – מחשבותיו שחשב לעשות (-ואם כן איך תוכלו לבטוח בו שיושיעכם, כאשר אף את עצמו אינו יכול להושיע).