פתיחה
יִגְדַּל שם אֱלֹהִים שהוא חַי לעד, וְיִשְׁתַּבַּח שמו. הוא נִמְצָא וקיים תמיד וְאֵין עֵת (-זמן) קצוב אֶל מְצִיאוּתוֹ (-שאין לומר מתי התחילה או תיפסק מציאותו, הגריעב"ץ).
אֶחָד הוא, וְאֵין עוד דבר שֶׁיִּקָּרֵא יָחִיד כְּיִחוּדוֹ של ה'. נֶעְלָם הוא ה' ואינו ניכר, וְגַם (-אבל גם) אֵין סוֹף וגבול לְאַחְדּוּתוֹ (-שאחדותו מצויה בכל מקום).
אֵין לוֹ דְּמוּת הַגּוּף כבני אדם וְאֵינוֹ גוּף כלל, לֹא נַעֲרֹךְ – לא נשתווה אֵלָיו כלל בגודל קְדֻשָּׁתוֹ.
קַדְמוֹן (-קודם) הוא לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא בעולם, רִאשׁוֹן הוא לכל וְאֵין רֵאשִׁית (-תחילה) לְרֵאשִׁיתוֹ.
ה' הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר – על כל דבר שנברא בעולם, וזה יוֹרֶה ויוכיח על גְדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ(-כי הוא מושל בעליונים ולמלוך בתחתונים, הגריעב"ץ) .
שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ – נְתָנוֹ (-השפיע אותו) הקב"ה אֶל נביאי ישראל שהם אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ (-חַבִיבָיו) וְתִפְאַרְתּוֹ(-שהוא מתפאר בהם).
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה רבינו עוֹד אדם אשר יהיה נָבִיא כמותו – לדבר עם ה' פנים בפנים וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ (-כמו שנאמר במשה – במדבר יב, ח: "ותמונת ה' יביט").
תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ ישראל – אֵל, עַל יַד משה רבינו נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ.
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל את תורתו וְלֹא יָמִיר (-יחליף) את דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ – לדת אחרת.
ה' צוֹפֶה (-רואה) וְיוֹדֵעַ את כל סְתָרֵינוּ (-ענינינו הנסתרים במחשבה ובמעשה), והוא מַבִּיט ורואה לְסוֹף כל דָּבָר עוד בְּקַדְמָתוֹ – קודם שיהיה (-שרואה את הנולד).
הוא גּוֹמֵל – מעניק שכר לְאִישׁ העושה חֶסֶד כְּמִפְעָלוֹ – כפי מעשיו ופעליו הטובים, נוֹתֵן לְרָשָׁע עונש רָע כְּרִשְׁעָתוֹ – כפי רשעתו.
יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין (-אחרית הימים) את מְשִׁיחֵנוּ, לִפְדּוֹת את בני ישראל שהם מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ.
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ, בָּרוּךְ עֲדֵי עַד יהיה שֵׁם תְּהִלָּתוֹ – שמו אשר כולם מהללים.
תְּהִלָּתוֹ – שבחו של הקב"ה עוֹמֶדֶת וקיימת לָעַד ולעולם. בָּרוּךְ – מבורך הוא שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ של ה' לְעוֹלָם וָעֶד – עד עולם (-שלא תיפסק מלכותו לנצח).
