תפילת שחרית, תחנון (פה)

תחנון

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם (-מאריך אף) אַתָּה שאינך ממהר לכעוס ולהעניש אף את הרשעים, וּ"בַעַל (-אדון) הָרַחֲמִים" נִקְרֵאתָ, וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה לכן הוֹרֵיתָ ולימדת לכל הפושעים (-בכדי שישובו בתשובה ולא ייענשו). את גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ אנא תִּזְכּוֹר הַיּוֹם הזה וּבְכָל יוֹם, לְזֶרַע יְדִידֶיךָ – לעם ישראל שהם צאצאי האבות אהוביך. תֵּפֶן – תפנה נא אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים (-לקבל תפילתנו אף שאיננו ראויים) – כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים. בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה את פָּנֶיךָ נְקַדֵּם, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו – כמו שהודעת למשה רבינו (-העניו מכל האדם) כבר מִקֶּדֶם (-משנים קדמוניות), שעל ידי הזכרת שלש עשרה מידות תתקבל התפילה. אנא מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שאתה כועס עלינו שׁוּב וחזור בך, כְּמוֹ כאשר בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב שחזרת בך מחרון אפך (-שנאמר (שמות לב, יד): "וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו"). וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אשר יגינו עלינו נֶחְסֶה וְנִתְלוֹנָן – נמצא מחסה ומקום לינה להינצל מן הצרות, כְּיוֹם שנאמר בו (שמות לד, ה): "וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּעָנָן" – הוא היום שעלה משה על הר סיני לקבל לוחות שניות, וירד כבוד ה' בענן להגן עליו מן המזיקים.