תפילת שחרית, תפילת שמונה עשרה (ג)

תפילת שמונה עשרה

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם ועד (-שגבורתך נצחית ללא רפיון) – אֲדֹנָי, מְחַיֵּה את המֵתִים (-כשיגיע העת לכך) אַתָּה הוא לבדך,ורַב כוחך לְהוֹשִׁיעַאת ישראל (ישעיה סג, א).

מוֹרִיד את הַטָּל.

מְכַלְכֵּל – מפרנס את בני האדם החַיִּים בְּחֶסֶד – ולא בצדקת הבריות (-כנאמר (תהלים קלו, כה): "נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו"), מְחַיֶּה את המֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים (-לעתיד לבוא), סוֹמֵךְ – תומך בנוֹפְלִים – לבל ישארו בנפילתם, וְרוֹפֵא את החוֹלִים מחוליים, וּמַתִּיר את קשרי האזיקים של האֲסוּרִים בבית הסוהר, וּמְקַיֵּם את אֱמוּנָתוֹ – נאמנות הבטחתו שהבטיח (בדניאל יב, ב) להחיות – לִישֵׁנֵי – למתים הישנים וקבורים בעָפָר, מִי כָמוֹךָ ה' בַּעַל גְּבוּרוֹת (-שהגבורה היא שלו והוא נותנה לכל מי שיחפוץ) וּמִי דוֹמֶה לָּךְ, שהרי אתה מֶלֶךְ המֵמִית את החיים וּמְחַיֶּה את המתים, וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה לעם ישראל (-לאט לאט, כצמח הזה הגדל והולך לאטו).

וְנֶאֱמָן אַתָּה שתקיים הבטחתך לְהַחֲיוֹת מֵתִים.

בָּרוּךְ (-מקור הברכה והשפע) אַתָּה הוא יְהֹוָה (-אדון הכל היה הוה ויהיה) מְחַיֵּה את הַמֵּתִים(-לעתיד לבוא).