10. דיני אמירה לגוי בשבת, טו-טז
טו. אם נותן מעות לגוי על מנת שיקנה לו איזה דבר מהשוק, וחל יום השוק בשבת, ואינו יכול לקנות או למכור אלא דוקא בשבת, אף שאינו אומר לו בפירוש שיקנה בשבת, נכון להחמיר, דכיון שיום השוק חל בשבת, הוי כאומר לו בפירוש שיקנה בשבת. ובמקום צורך גדול יש להקל בזה היכא דקצץ ואומר לו בסתם, שאינו מזכיר שבת כלל. (וכמו שביארנו לעיל (סימן רמד) גבי מסירת רכב לתיקון אצל מוסך של גויים).
טז. מותר ליתן לאינו יהודי (מער"ש) בגדים למכור, ובלבד שיקצוץ עמו שכר, ולא יאמר לו למכור בשבת. וכן מותר ליתן לו סחורה בקומסיון, כדי שימכור את הסחורה, אף אם הגוי מוכרה גם בשבת, שהרי האינו יהודי עושה המלאכה לטובת עצמו, (שמקבל על זה רווחים), ואדעתא דנפשיה קעביד. ובלבד שלא יאמר לו למוכרה בשבת.
