10. דיני קידוש, יט-כ
יט. מי ששכח לקדש בליל שבת או בליל יום טוב, ובירך על הפת ברכת המוציא, וקודם שטעם נזכר שעדיין לא קידש, יאמר שם ברכת הקידוש, (וברכת שהחיינו בליל יום טוב הראשון של פסח, ושל סוכות, או יום טוב של שבועות), ואחר כך יאכל, ולא חשיב הפסק בין ברכת המוציא לטעימה. אבל אם בירך על הפת קודם שהבדיל במוצאי שבת, ונזכר שלא הבדיל קודם שטעם, יטעם מעט, ואחר כך יבדיל על היין, שהרי אין מבדילין על הפת.
כ. אם לא קידש בלילה, בין בשוגג בין במזיד, יש לו תשלומין למחר כל היום. ומברך ברכת הגפן, וברכת הקידוש כמו בלילה, אך אינו אומר ויכולו.
