על זאת יחרד לב האדם מעם הקודש, שהוא כולל בתבניתו כל הכחות והעולמות כולם, שהן המה הקדש והמקדש העליון. והלב של האדם, אמצעיתא דגופא, הוא כלליות הכל, נגד בית קודש הקודשים, אמצע הישוב, אבן שתיה, כולל כל שרשי מקור הקדושות כמוהו.

אם כן, בעת אשר יתור האדם לחשוב בלבבו מחשבה אשר לא טהורה, בניאוף רחמנא ליצלן, הרי הוא מכניס זונה, סמל הקנאה, בבית קודש הקודשים העליון, נורא בעולמות העליונים הקדושים ח"ו. ומגביר ר"ל כחות הטומאה, והסיטרא אחרא בבית קודש הקודשים העליון, הרבה יותר ויותר ממה שנגרם התגברות כח הטומאה על ידי טיטוס, בהציעו זונה בבית קודש הקודשים במקדש מטה.

וכן כל חטא ועון אשר כל איש ישראל מכניס בליבו ח"ו אש זרה, בכעס או שארי תאוות רעות רחמנא ליצלן, הלא הוא ממש כענין הכתוב "בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, היה לשריפת אש", הרחמן יתברך שמו יצילנו. (נפש החיים, א, ד)