(103) שער התבונה, פרק ח

וּנְבָאֵר דְּבָרֵינוּ, כִּי אֲפִלּוּ אִם לֹא הָיוּ מוֹחֲלִין לוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, אֲפִלּוּ עַל עֲבֵרָה אַחַת בִּשְׁלֵמוּת, וְרַק לְהָקֵל עָנְשׁוֹ, גַּם כֵּן כְּדַאי הוּא לוֹ וְכַנַּ"ל. וְכָל שֶׁכֵּן אִם מוֹחֲלִין לוֹ בִּשְׁלֵמוּת עֲבוּר עֲבֵרָה אַחַת, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּזֶה שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ, שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ עֲבוּר זֶה עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ, אֲפִלּוּ לְאוֹתָן הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם פֶּשַׁע, רַקּ שֶׁיִּזָּהֵר מִכָּאן וּלְהַבָּא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָם. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו שֶׁנֶּאֱמַר: "נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע". לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע.

אַךְ מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִמְחֹל לוֹ אֲפִלּוּ עַל פְּשָׁעָיו, יִזָּהֵר גַּם כֵּן שֶׁהוּא לֹא יַקְפִּיד כְּלָל, אֲפִלּוּ יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁעָשָׂה חֲבֵרוֹ נֶגְדּוֹ בְּמֶרֶד וּבְמַעַל שֶׁזֶּה נִקְרָא פֶּשַׁע, כְּמַאֲמָרָם פְּשָׁעִים אֵלּוּ הַמְּרָדִים, וְזֶהוּ שֶׁדִּיְּקוּ: לְמִי נוֹשֵׂא עָוֹן? לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע, (דְּבֶאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹחֵל לוֹ אֲפִלּוּ עַל פְּשָׁעָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו", וְנָקַט הַכָּתוּב "נֹשֵׂא עָוֹן" מִשּׁוּם סֵדֶר מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְּקָחָשִׁיב, שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עָוֹן וְגַם עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע").