א. אסור לספר רכילות, ואפילו לאביו ואמו או רבו אסור לספר מה אמרו עליהם אחרים. וכן אסור לספר בין על איש ובין על אשה, בין על קטן ובין על גדול.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: א. אסור לספר רכילות, ואין בזה חילוק בין איש לבין אשה, בין קרוב לבין רחוק. ולכן אפילו אם שמע אדם המדבר גנאי על אביו ואמו [או על רבו], ומחמת צערו הגדול בשמיעת הדברים סיפר זאת לאביו ואמו, הרי עבר על איסור רכילות. וכן אין הבדל אם מספר על איש או על אשה, גדול או קטן, וכמו שהתבאר לעיל (הלכות לשה"ר כלל ח'). ויש שנכשלים בזה, כשרואה אדם שני נערים רבים ומכים זה את זה, הולך הרואה לאביו של אחד מהם ואומר לו שנער פלוני הכה את בנו, ועל ידי זה נעשים קלקולים גדולים, שאותו אב מכה את הנער שהכה את בנו, ועל ידי זה נעשית מחלוקת בין הורי הנערים, וביותר מצוי הדבר שנעשית מחלוקת זו בבית המדרש, ועוונותיו של אותו שסיפר את הרכילות רבים מספור. ואיסור זה הוא אפילו כשהוא יודע בבירור שהצדק עם אחד הנערים, אלא אם כן התקיימו כל התנאים המבוארים להלן (כלל ט'), וכל שכן כשאינו יודע עם מי הצדק, שבודאי אסור לו לספר זאת.