(109) שער התבונה, פרק ט

וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה, שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה אֲנָשִׁים, שֶׁמְּבַטְּלִים לְגַמְרֵי מִלִּמּוּדָם וּמַצְלִיחִים בְּעִסְקָם, יִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב תָּמִיד בְּעִנְיָנָם וְיִרְאֶה, שֶׁכַּמָּה פְּעָמִים יִזְדַּמֵּן לָהֶם סִבּוּבִים, שֶׁיָּבוֹא עֲלֵיהֶם גַּיִס וְכַדּוֹמֶה מֵעִנְיְנֵי הַסִּבּוּבִים וְיִכְלֶה הַרְבֵּה מִמָּמוֹנָם עַל יְדֵי זֶה, וְהוּא מַה שֶּׁקִּבֵּץ אֶת הַמָּעוֹת שֶׁאֵינָן שֶׁלּוֹ (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֹשֶׂה עֹשֶר וְלֹא בְמִשְׁפָּט, בַּחֲצִי יָמָו יַעַזְבֶנּוּ"), אוֹ בְּהַזְּמַן שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, כִּי הָיָה לוֹ לְיַחֵד עֵת זֶה לְתוֹרָה וְלַעֲבוֹדַת ה'. כְּמוֹ דְּאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק כ"ט מִשְׁנָה ב' וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: כָּל הַבּוֹטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה מוֹסְרִין לוֹ בַּטְלָנִין כְּנֶגְדּוֹ, (שֶׁיְּבַטְּלוּ אוֹתוֹ מֵעִנְיָנָיו שֶׁעָמַל בָּהֶן עַד עַתָּה) כְּגוֹן: אֲרִי וּזְאֵב וְנָמֵר וּבַרְדְּלָס וְנָחָשׁ וְהַגְּיָסוֹת וְהַלִּסְטִים בָּאִין וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שׂפְטִים בָּאָרֶץ", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְהוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, דְּתַחַת שֶׁהוּא מִבַּטֵּל מִתּוֹרָה וְעָמֵל לֶאֱסֹף הוֹן רַב, מוֹסְרִין לוֹ בַּטְלָנִין כְּנֶגְדוֹ, שֶׁיְּבַטְּלוּ אוֹתוֹ מֵעִנְיָנָיו שֶׁעָמַל בָּהֶן עַד עַתָּה, דַּאֲפִלּוּ אִם אֵין הוֹרְגִין אוֹתוֹ הָאֲרִי וְהַזְּאֵב, נִסְבַּב לוֹ עַל כָּל פָּנִים עַל יָדָם הֶפְסֵד בְּמָמוֹנוֹ, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לִבְרֹחַ מֵהֶן וּלְהַפְקִיר אֶת רְכוּשׁוֹ, אוֹ לְרַפְּאוֹת אֶת עַצְמוֹ מִמַּכּוֹתָם. וּפְעָמִים רַבּוֹת נִסְבַּב לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם יִסּוּרִים רַבִּים וּמַחֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, עַד שֶׁלְּבַסוֹף מוֹצִיא אוֹתָן הַמָּעוֹת, שֶׁלֹּא רָצָה לִתֵּן לִצְדָקָה, וּכְמַאֲמָרָם: בֵּיתָא דְּלָא פָּתוּחַ לְעַנְיָא, פָּתוּחַ לְאַסְיָא. וְגַם זֶה גּוּפָא בָּא לִפְעָמִים עֲבוּר בִּטּוּל תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל אִם רוֹאֶה אָדָם, שֶׁיִּסּוּרִין בָּאִין עָלָיו, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. פִּשְׁפֵּשׁ וְלֹא מָצָא, יִתְלֶה בְּבִטּוּל תּוֹרָה.

וְאִם כֵּן אָחִי, לָמָּה לְךָ לְקַבֵּץ מָעוֹת שֶׁאֵינָן שֶׁלְּךָ אוֹ לְעַכֵּב מֵהַמָּעוֹת שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִתֵּן לְחֶלְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהִיא הַצְּדָקָה אוֹ לִגְזֹל מֵהַזְּמַן שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְיַחֵד לִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְקַבֵּץ בְּזֶה הַזְּמַן מָעוֹת, אֲשֶׁר לְבַסּוֹף תֻּכְרַח לְהַחֲזִירָם עַל יְדֵי יִסּוּרִים וְצָרוֹת (כְּגוֹן גְּיָסוֹת וּמַחֲלוֹת, רַחֲמָנָא לִיצְלָן, וְכַנַּ"ל) וְלִשְׂמֹחַ אֲשֶׁר נַפְשְׁךָ נִשְׁאֶרֶת לְךָ בַּחַיִּים מֵהֶן? כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא בָּרָא כָּל הַבְּרוּאִים לִכְבוֹדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב: "כָּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו" וְגוֹ', וּבְוַדַּאי לֹא יִגָּרַע מִמֶּנּוּ שׁוּם סִבָּה, אֲפִלּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיִּגְמֹר רְצוֹנוֹ, בֵּין לְטוֹב בֵּין לְמוּטָב, וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב".