ה. המספר לשון הרע עובר באיסור 'השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך', שזו אזהרה שלא להתגאות, כי הלועג לחבירו בודאי חושב שהוא עצמו חכם ומוצלח. וכל שכן אם בסיפור זה הוא מתכבד בקלון חבירו.

ו. המספר והשומע עוברים ב'לא תחללו את שם קדשי', כיון שזו עבירה שאין בה הנאה או תאוה גשמית, הרי זה כמרד ופריקת עול. וכל שכן אם הוא אדם חשוב, וכל שכן אם עשה כן ברבים.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ה. המספר לשון הרע עובר גם באיסור 'השמר לך פן תשכח את ה' אלקיך', שזו אזהרה שלא להתגאות, כי כיון שהוא לועג ומתלוצץ על חבירו מן הסתם הוא חושב את עצמו לחכם ומוצלח, כי אם היה מכיר את חסרונותיו לא היה לועג על חבירו. ועוון הגאוה הוא חמור ביותר, עד שאמרו חז"ל שמחמת כן אינו קם בתחיית המתים, וכאילו עובד עבודה זרה, ושכינה מיללת עליו, ונקרא תועבה, יעויין בגמרא (סוטה ד:). ובפרט אם בסיפור זה של גנות חבירו הוא מכבד את עצמו, בודאי עובר על איסור גאוה, מלבד שהוא 'מתכבד בקלון חבירו', שאין לו חלק לעולם הבא.

ו. המספר והמקבל עוברים על איסור 'לא תחללו את שם קודשי', כיון שאין בעבירה זו תאוה או הנאה גשמית, ולכן נחשב עוון זה כמרד ופריקת עול מלכות שמים. ובפרט אם הוא [-המספר או המקבל] איש חשוב שהכל מסתכלים עליו, שיש בזה חילול השם. וכל שכן אם עשה כן ברבים, שנקרא מחלל שם שמים ברבים.