114. בוחר (א)

רָאוּי לָאָדָם שֶׁיְּהֵא בּוֹחֵר בַּטּוֹב, בֵּין טוֹב לְרָע. וּכְמוֹ סוֹחֵר טוֹב, שֶׁכְּשֶׁבָּא לְהוֹצִיא מָעוֹתָיו בְּעִסְקָאוֹת יִבְחַר לוֹ אֶת הַסְּחוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יוֹתֵר רֶוַח, וְאַף אִם יַעֲסֹק גַּם בִּסְחוֹרוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִסְחוֹר עִם אֲנָשִׁים רַבִּים, מִכָּל מָקוֹם עִקָּר סְחוֹרָתוֹ תִּהְיֶה בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְוָחִים גְּדוֹלִים, כָּךְ גַּם הָאִישׁ הַשָּׁלֵם, כְּשֶׁבָּא לְהוֹצִיא אֶת זְמַנּוֹ הַפָּנוּי, יִבְחַר בְּמַה לְהוֹצִיאוֹ, בַּדָּבָר הַיּוֹתֵר מוֹעִיל וְהַיּוֹתֵר הֶכְרֵחִי. וְכֵן עַל זֶה הַדֶּרֶךְ כְּשֶׁבָּא לִלְמֹד, יִבְחַר אֶת הַלִּמּוּד הַיּוֹתֵר מוֹעִיל וְהַיּוֹתֵר הֶכְרֵחִי. וְכֵן כְּשֶׁבָּא לְהוֹצִיא מָעוֹתָיו בִּדְבַר מִצְוָה, יִבְחַר אֶת הַמִּצְוָה הַיּוֹתֵר חֲשׁוּבָה לִפְנֵי ה', וְיִתֵּן אֶת מָעוֹתָיו לַדָּבָר הַיּוֹתֵר טוֹב וְהַיּוֹתֵר הֶכְרֵחִי. וְעַל כָּל פָּנִים תְּהִי יָדוֹ בְּכָל הַמִּצְווֹת וְהַלִּמּוּדִים, וְיֹאחַז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל יָנַח יָדוֹ, אֲבָל הָעִקָּר יַעֲשֶׂה מַה שֶׁהוּא יוֹתֵר טוֹב לְרָצוֹן וּלְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ דֶּרֶךְ יִשְׁכּוֹן אוֹר, וְאֵיזוֹהִי דֶּרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיִּבְחַר לוֹ הָאָדָם, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וִילַמְּדֵנוּ, וּבַעֲצָתוֹ יַנְחֶנּוּ. רַק אֶת זֶה צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מֵבִין מִדַּעְתּוֹ, שֶׁהַגְּדוֹלָה שֶׁבַּצְּדָקוֹת הִיא לִהְיוֹת מַחֲזִיק בְּיַד לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה, עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ, וְאֵין לְךָ מִדָּה טוֹבָה הֵימֶנָּה.