ה. מה שהותר לספר לאדם על חבירו הרוצה להשתתף עמו שיגרם לו נזק מכך, זהו קודם שנעשו שותפים ממש, אלא רק סיכמו ביניהם שישתתפו. אבל לאחר שנעשו שותפים, מותר לספר רק אם הוא יודע שלא יזיק לשותפו כלל, אלא רק ישמור את עצמו מנזק. אך אם יזיקנו, אפילו אם היזק זה הוא כפי שהיו בית דין פוסקים לו שמותר לו להזיק, אסור לספר. ואם הם שנים, יש להתיר, אם התקיימו כל התנאים הנ"ל.

ו. אמנם אף בשנים יש איסור בסיפורם משום 'מסייע לעוברי עבירה', אם הם יודעים שאותו אדם ינהג על פי דבריהם, ללא שישאל את בית דין, ולכן לאדם כזה אין לספר כלל דברים מעין אלו.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ה. התבאר לעיל שאם אדם רואה שראובן ושמעון עומדים לעשות שותפות באיזה ענין, והוא משער שבודאי יגרם מכך נזק לשמעון, צריך לספר זאת לשמעון, כדי להצילו מנזק. אמנם היתר זה הוא רק אם עדיין לא נעשו שותפים ממש, אלא שסיכמו ביניהם שיעשו שותפות זו. אבל אם כבר עשו קנין וחלה השותפות, הדין תלוי בזה, אם הוא מכיר את שמעון ויודע שמחמת דיבורו לא יעשה כל נזק לראובן, אלא רק ישמור את עצמו ממנו שלא יזיקנו, והתקיימו התנאים שהתבארו לעיל, מותר לספר לו. אבל אם הוא יודע שכשישמע שמעון את הדבר יחליטנו מיד בדעתו לאמת גמורה, ויפסוק דין לעצמו שמותר לו לחזור בו מהשותפות, או שיזיקנו באופנים אחרים, אסור. ואפילו אם אותו היזק שיגרום לו יהיה כפי שהיו בית דין פוסקים שמותר לו להזיקו אילו היו שני עדים מעידים על הדבר, מכל מקום אסור לו לספר, כיון שאינו אלא עד אחד, ואילו היה מעיד על כך בבית דין לא היה נאמן, ונמצא שהוא גורם לו נזק בדיבורו. ולכן אם הם שנים המספרים זאת, נראה להתיר להם לספר [אלא אם כן נראה להם ששמעון יגרום נזק לראובן יותר ממה שיתירו לו בית דין, שאז אסור להם לספר].

ו. אמנם היתר זה הוא רק לענין זה שלא יעברו על איסור רכילות, אבל עדיין הם בכלל 'מסייעים לעוברי עבירה', שהרי אף שהם שני עדים אסור לשמעון לקבל את דבריהם, כיון שלא העידו בבית דין, ובכך שהם מספרים לו הם גורמים לו לעבור ולהזיק את ראובן, שלא כדין. ומלבד זאת נדיר מאד שיידעו שני האנשים הללו את כל פרטי המעשה ואת כל פרטי הדין, כדי שיוכלו להסיק מזה שהנהגתו של שמעון עם ראובן תהיה כפי הדין ולא יותר, ולכן יש להזהר שלא לגלות דבר מעין זה לאדם שדרכו לעשות מעשים על פי דעתו ללא היתר מבית דין.