ז. אסור לספר לחבירו על אדם אחר שגזלו או הזיקו, עד שיתקיימו בו כל התנאים האמורים לעיל, וגם הוכיח את אותו אדם ולא קיבל את דבריו.

ח. בכל הדינים האלו אין חילוק אם מספר מעצמו לחבירו, או שחבירו ביקש ממנו שיספר לו.

ט. ואף לספר לאחרים אסור, כיון שהדבר מתפרסם, ונשמע אף לאותו אדם שהדבר נוגע לו, והרי זו רכילות.

*    *    *

פירוט ההלכה היומית: ז. אסור לגלות לאדם שפלוני גזלו או הזיקו או עשה לו רעה אחרת, עד שיתקיימו כל התנאים המבוארים לעיל, וגם שהוכיח תחילה את אותו אדם ולא קיבל את דבריו, ויש להזהר בזה מאד, שלא להורות היתר בדבר עד שיתבונן היטב שאכן התקיימו כל התנאים, שאם לא כן יתכן שיעבור בעצמו על לאו גמור של רכילות.

ח. ובכל הדינים הללו אין חילוק בין אם סיפר זאת מעצמו, או שחבירו שאלו ובקשו לספר לו. שבאופן המותר, מותר אף לספר מעצמו. ובאופן האסור, אסור לספר אף אם חבירו שאלו.

ט. ובדברים אלו יש להזהר אפילו אם אינו מספר לאותו אדם שהענין נוגע לו, אלא לאחרים, שאף זה בכלל רכילות, כיון שבדרך כלל נודע הדבר לאותו אדם, והרי זו רכילות [ואף אם לא נודע לו, בדרך כלל יש בסיפור עצמו משום לשון הרע, כשמספרו לאחרים].