(120) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה
הפסק זמן בין האכילה לבין ברכה אחרונה
ו) אכילה מועטת: האמור לעיל הוא במקרה שאכל אכילה עד כדי שביעה. אך האוכל אכילה מועטת, כגון שאכל פרי בין שתי סעודות לתענוג, או כגון שאכל פת ומפאת חוסר זמן או בהיותו בדיאטה וכדומה לא שבע ממנה, ונשאר רעב לאחר אכילתו, יראה לברך ברכה אחרונה מיד, כיון שבמקרה כזה לא ברור מהו שיעור עיכול. אך עד חצי שעה יכול לסמוך ולברך ברכה אחרונה.
ואם שהה יותר מחצי שעה, ראוי לכתחילה לאכול עוד כזית לפני שיברך ברכה אחרונה, כי יש דעות בפוסקים שבאכילה מועטת אין לקבוע 72 דקות לשיעור עיכול.
ובדיעבד, יכול לברך ברכה אחרונה עד 72 דקות לאחר האכילה, גם אם אכל אכילה מועטת.
© כל הזכויות שמורות למחבר הספר 'וזאת הברכה' אין להעתיק או להפיץ ללא אישור מפורש מהמחבר.
"הַאי מַאן דְּבָעֵי לְמֶהֱוֵי חֲסִידָא לְקַיֵּם מִילֵּי דִּבְרָכוֹת"
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָסִיד, יְדַקְדֵּק וְיִזָּהֵר בְּהִלְכוֹת בְּרָכוֹת
(בבא קמא ל.)
