(125) פרק ה, ברכה ראשונה ואחרונה

שיעור עיכול בשתיה

ד) הקובע עצמו לשתות, כגון שהניח כד על השולחן ומידי פעם מוזג ממנו כוס ושותה, ויודע שלא תעבור יותר מחצי שעה משתייה אחת לשתייה הבאה (ומשער שלא ירגיש צמאון), אף על פי שיודע שיעברו 72 דקות מזמן שתיית הכוס הראשונה לשתיית הכוס האחרונה, בכל אופן אין זה נחשב כעבר שיעור עיכול, כיון שכל הזמן הוא עסוק בשתייה. אך נכון שיקבע לעצמו סימן לתזכורת שלא ישכח לברך ברכה אחרונה אחרי שתיית הכוס האחרונה.
אם חושש שמא ישהה יותר מחצי שעה, או שחושש שמא ישהה עד שיהיה צמא כמו בתחילה, יש לו לברך מיד ברכה אחרונה, וכששותה אח"כ יברך שוב ברכה ראשונה (כשמברך על הכוס הראשונה נכון לכתחילה לכוון לפטור רק מה ששותה באותו זמן).