(126) שער התבונה, פרק יג

וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה בָּאִין יִסּוּרִין עַל הָאָדָם בִּשְׁבִיל הַלֵיצָנוּת, כְּמוֹ דְּאָמְרִינַן שָׁם: אָמַר ר' אֶלְעָזָר: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ, יִסּוּרִין בָּאִין עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה אַל תִּתְלוֹצָצוּ, פֶּן יֶחֶזְקוּ מוֹסְרֵיכֶם". אָמַר לְהוּ רָבָא לְרַבָּנָן: בְּמָטוּתָא מִנַּיְכוּ דְּלָא תִּתְלוֹצָצוּ דְּלָא לֵיתוּ יִסּוּרִין עֲלַיְכוּ. (וְעַיֵּן בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה לְרַבֵּנוּ יוֹנָה שֶׁכָּתַב, שֶׁאָסוּר לְהִתְלוֹצֵץ וְגַם בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה וְאַרְעַי. וְעַל הַחֵלֶק הַזֶּה הֻצְרְכוּ הַחֲכָמִים לְהַזְהִיר לְתַלְמִידֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁרַבִּים נִכְשְׁלוּ בּוֹ דֶּרֶךְ מִקְרֶה).

וְגַם מְזוֹנוֹתָיו מִתְמַעֲטִין, כְּמוֹ דְּאָמְרִינַן שָׁם. וְגַם כָּל הָעוֹלָם נֶעֱנָשׁ בִּשְׁבִיל בַּעַל הַלָּצוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ שָׁם: כָּל הַמִּתְלוֹצֵץ גּוֹרֵם כְּלָיָה לָעוֹלָם.

וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יִתְלוֹצֵץ עִמָּהֶם, רַק לֵישֵׁב בְּחֶבְרָתָם, גַּם כֵּן אִסּוּר גָּמוּר הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב". וְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק ל' (מִשְׁנָה ג'2: הַמְדַבֵּק עַצְמוֹ לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, הוּא מְקַבֵּל פֻּרְעָנוּת כַּיּוֹצֵא בָּהֶם. עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְרַחֵק מֵהַכַּת הַזֹּאת מִלֵּישֵׁב בְּמוֹשָׁבָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִלְמַד מֵהֶם, אֲבָל יֵשֵׁב בְּמוֹשָׁב שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, וְאָז אַשְׁרֵי לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.