(128) שער התבונה, פרק יד

פרק יד: בְּפֶרֶק זֶה יְבֹאַר סִבַּת לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁבָּאָה עֵל יְדֵי הֶרְגֵּל הַגַּאֲוָה.

וְיֵשׁ מֵחֲמַת גַּאֲוָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַחֲשִׁיב אֶת עַצְמוֹ לְחָכָם וּלְאִישׁ בַּאֲנָשִׁים, וְהַכֹּל שְׁפָלִים בְּעֵינָיו, לָכֵן מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהִתְלוֹצֵץ מֵחֲבֵרוֹ. גַּם הַגַּאֲוָה תְּבִיאֵהוּ לְקַנֵּא וְלִשְׂטֹם אֶת חֲבֵרוֹ הַמְכֻבָּד בְּעֵינֵי אַנְשֵׁי הָעִיר, וִיקַנֵּא וְיִשְׂטֹם אוֹתוֹ, בַּעֲבוּר שֶׁיִּדְמֶה לוֹ שֶׁנִּפְחָת כְּבוֹדוֹ עַל יְדֵי זֶה, וְיֹאמַר בְּלִבּוֹ: לוּלֵא הוּא, הָיִיתִי מְתֹאָר בֵּין בְּנֵי אָדָם לְאָדָם חָשׁוּב. וְיִבְחַן וְיִבְדֹק גִּנְזֵי נִסְתְּרוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לְּדַבֵּר מִמֶּנּוּ, יִהְיֶה אֱמֶת אוֹ שֶׁקֶּר, כְּדֵי לְהַקְּטִין שְׁמוֹ אֵצֶל בְּנֵי אָדָם וּלְהַרְאוֹת יִתְרוֹנוֹ עָלָיו וּלְהַפְחִית מַעֲלָתוֹ וּלְהַכְלִימוֹ וּלְבַיְּשׁוֹ. וְלִפְעָמִים יְסֻבַּב עַל יְדֵי הַגַּאֲוָה כָּל ד' כִּתּוֹת חַשְׁמַ"ל (חֲנֵפִים, שַׁקְרנִים, מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, לֵיצָנִים). יְסַפֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, שֶׁיִּהְיֶה הוּא נִכְבָּד וַחֲבֵרוֹ בָּזוּי. וְיִתְלוֹצֵץ עָלָיו מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חָשׁוּב בְּעֵינָיו. וְיִתְפָּאֵר בְּשֶׁקָר וּבְמַעֲלוֹת שֶׁאֵין בּוֹ. וּבַעֲבוּר גַּאֲוָתוֹ יַחֲנִיף לָרְשָׁעִים תָּמִיד וְלֹא יוֹכִיחָם, שֶׁלֹא יִשְׂנְאוּהוּ וְיִפְחַת כְּבוֹדוֹ.

עַל כֵּן מִי שֶׁיִּרְצֶה לְטַהֵר אֶת נַפְשׁוֹ מֵעָוֹן הַמַּר הַזֶּה, יַחֲשֹׁב תָּמִיד בְּגֹדֶל גְּנוּת הַגַּאֲוָה, כִּי אֵיךְ יִתְגָּאֶה הָאָדָם, אֲשֶׁר תְּחִלַּת הֲוָיָתוֹ נוֹצָר מִטִּפָּה סְרוּחָה וְהוּא עָתִיד לֵילֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, וְיֹאכַל קְצָתוֹ אֶת קְצָתוֹ?