יב. גם אשה רווקה הדרה לבדה, או אשה שנתאלמנה או נתגרשה, חייבת להדליק נרות בערב שבת ובערב יום טוב. וכן מי שאין אשתו מדליקה מאיזו סיבה, חייב להדליק נרות שבת ויום טוב, ולברך עליהם. ואם יש לו בת גדולה הגרה עמו, עדיף שהוא עצמו ידליק. אבל אם הוא חולה או זקן ואינו יכול להדליק בעצמו, צריך למנות את בתו כשליח להדלקת הנר והיא תדליק.
יג. אף מי שהוא נשוי ושובת לבדו בביתו, מפני שאשתו נמצאת בבית חולים, או שנוסע לבדו לשבות באיזה מקום, וכל כיוצא בזה, חייב להדליק נרות שבת במקום ששובת בברכה, אף אם אשתו מדלקת נרות שבת גם היא במקום שהיא נמצאת בו.
