13. חשיבות ושכר המצוה (יג)
"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ"
ולכן, בחורי חמד, בני ישראל הכשרים, תנו לאלקיכם כבוד, והזהרו בכבוד אביכם ואמכם, ולא תסורו מן הדבר אשר יצוו אתכם ימין ושמאל, אפילו אם יאמרו אליכם על ימין שהוא שמאל. כי זהו דבר גרוע שיש בבנים, שמחזיקים עצמם לחכמים ונבונים יותר מאביהם ואמם, ולו חכמו ישכילו כי התורה העידה כי בישישים חכמה, והתנא אמר 'ואל בינתך אל תשען'. ואף לו יהיה כדבריהם שאביהם ואמם חסרי מדע, חס ושלום, גזירת ה' עומדת לעומתם ומחייבת אותם לשמוע בקול הוריהם, ושלא להכעיסם, אף אם לפי דעתם עשו עמהם שלא כהוגן ושלא כשורה. זאת חקת התורה, שהרי אמרו חז"ל, עד היכן חיוב כבוד אב ואם?! עד שיטול האב ארנק של הבן מלא מעות, בפני הבן, ויזרקנו לים, ולא יכלימנו. (פלא יועץ, כיבוד אב ואם)
"שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִין הֵן בָּאָדָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָבִיו וְאִמּוֹ. בִּזְמַן שֶׁאָדָם מְכַבֵּד אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ,
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ דַּרְתִּי בֵּינֵיהֶם, וְכִבְּדוּנִי".
(מסכת קידושין דף ל)
