140. דיני תערובות, יג
יג. מאכל יבש שבלוע בו טעם איסור (או טעם בשר), אינו מעביר טעם למאכל יבש אחר, בלי רוטב, אלא אם כן האיסור (או הבשר) היה שמן, שאז הטעם יוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב.
ולכן, אם בישל ירקות עם בשר, והירקות נגעו כשהם יבשים בחלב חם, אין החלב נאסר, מפני שאין הירקות בשריים מצד עצמם אלא רק מצד טעם בשר שבלוע בהם, והטעם אינו יוצא ממאכל יבש למאכל יבש בלי רוטב, אלא אם כן הבשר היה שמן שאז הטעם יוצא מחתיכה לחתיכה בלי רוטב. וכן הדין לגבי היתר שהתבשל עם איסור בקדירה אחת.
ולכן, אם היו כמה חתיכות בשר חמות ויבשות [כגון 'שניצלים'] זו לצד זו, ונפל חלב או גבינה כחושים על אחת מהם, רק היא נאסרה ולא השאר (גם אם הבשר עצמו שמן). אמנם יש לשים לב, שכיום יש מוצרי חלב שמנים בודאי (כמו חמאה וגבינה צהובה) והטעם עובר בהם גם מחתיכה לחתיכה בלי רוטב.
וכן אם היו כמה חתיכות רותחות של 'קוגל' יבש בצלחת, ואחת מהחתיכות נגעה בבשר, אין שאר החתיכות נעשות בשריות, אלא נשארו פרווה כפי שהיו קודם לכן (גם אם הקוגל עצמו היה שמן), אלא אם כן היה הבשר שמן.
שים לב: לחם המרוח בגבינה, או בורקס המרוח בבשר, שחיממו בכלי, הכלי נעשה חלבי כי הגבינה עוברת דרך הלחם לכלי.