(152) שער התורה, פרק א

וְכָתַב בְּחוֹבַת הַלְּבָבוֹת, דְּרָאוּי לְאָדָם לָשִׁית אֶל לִבּוֹ, אִלּוּ הִגִּיעַ לוֹ סֵפֶר מִמֶּלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וְהָיָה מְסֻפָּק בַּהֲבָנָתוֹ מִפְּנֵי דְּמוּת הַכְּתִיבָה וְדַקּוּתָהּ אוֹ עֹמֶק הַלָּשׁוֹן, אָז יִצְטַעֵר צַעַר גָּדוֹל עַד שֶׁיְּבִינֵהוּ וְיָשִׂים כָּל לִבּוֹ וְשִׂכְלוֹ לְהָבִין זֶה. וְאִם כָּכָה הוּא עוֹשֶׂה עַל סֵפֶר בָּשָׂר וָדָם, שֶׁהַיּוֹם כָּאן וּמָחָר בַּקֶּבֶר, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עַל סִפְרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲשֶׁר הוּא חַיָּיו וְהַצָּלָתוֹ, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב: "כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ".

וְהִנֵּה בְּעָוֹן זֶה נִכְשָׁלִים כַּמָּה בְּנֵי אָדָם, שֶׁהוֹלְכִים בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹּחַ לְהַשְׁלִים חֻקָּם בַּהֲבָנַת חֻקֵּי מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, וּמִתְרַשְּׁלִים בְּחֹק סֵפֶר מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזֶה דּוֹמֶה לְמַה שֶּנֶּאֱמַר בּוֹ: "וְלֵאלָהֵי כַסְפָּא וְדַהֲבָא נְחָשָׁא פַרְזְלָא אָעָא וְאַבְנָא; דִּי לָא חָזַיִן וְלָא שָׁמְעִין וְלָא יָדְעִין, שַׁבַּחְתָּ, וְלֵאלָהָא דִּי נִשְׁמְתָךְ בִּידֵהּ וְכָל אֹרְחָתָךְ לֵהּ, לָא הַדַּרְתָּ".

וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: וִתֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עֲוֹן עֲבוֹדָה זָרָה וְגִלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְלֹא וִתֵּר עַל עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ וְגוֹ'; וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם". וּלְפִי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁהֻפְקַר אֶצְלָם עֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה, וְשָׂמִים כָּל זְמַנָּם בְּהֶבֶל וְאֵינָם חוֹשְׁבִים זֹאת לְעָוֹן כְּלָל, וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה, שֶׁאֵינָם מַחֲזִיקִים אֶת בְּנֵיהֶם לְתוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְמוֹטְטוּ הַרְרֵי עוֹלָם, אָמַרְתִּי לְהַעְתִּיק קְצַת מַאַמְרֵי חֲזַ"ל מִגֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה בָּזֶה וּבַבָּא, וּלְהֶפֶךְ גֹּדֶל עָנְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, אוּלַי עַל יְדֵי זֶה יִתְעוֹרְרוּ בְּמִקְצָת לְהַחֲזִיק בְּתוֹרַת ה'.